ייעוץ הנקה - להתכונן ב-6 צעדים פשוטים

אז הגעת למסקנה שאת זקוקה לעזרה מקצועית. חקרת את הנושא לעומק: מה התועלת בעזרה שכזו, מתי כבר כדאי לפנות ולא להמתין, ולמי לפנות. קבעת פגישה עם מדריכת הנקה או יועצת. אין ספק שזו פגישה חשובה גם בשבילך וגם בשביל תינוקך, לכן כדאי להתכונן אליה מראש עבור שניכם.

תמונה מגלריה של promom.org

להמשך קריאה...

הנקת תאומים - איך להתכונן אליה במציאות הרפואית בישראל

אפשר ורצוי להניק תאומים הנקה מלאה. אך לפעמים נתקלים בקשיי המציאות הישראלית שבה הפרקטיקה אינה תואמת את התיאוריה.

מאמר זה נועד כדי לעזור לך להתכונן ולהתגבר על המציאות כפי שהיא בישראל 2012.

תאומים ותאומות (תמונה: mollypop)

להמשך קריאה...

גודש בשד עלול לפגוע בייצור חלב

מרגישה גודש בשד? הידעת שגודש שלא מטופל בזמן עלול להביא לא רק לדלקת אלא להפחתה זמנית בכמות החלב ואפילו, במקרים מסוימים, לפגוע בהנקה בכלל?

כן, שמעת נכון – במקרים מסוימים פגיעה בייצור חלב היא כה משמעותית שרק עזרה מקצועית משולבת בהרבה עבודה של אם ותינוק (וקצת ניסים ונפלאות) מסוגלים להחזיר את ההנקה המלאה.

סיבה ראשונה – שד שלא מרוקן בזמן

כידוע לנו, ייצור החלב עובד במנגנון של ביקוש והיצע. כמה שהתינוק יונק יותר – וכאן חשובה לא רק הכמות שתינוק מקבל בהנקה בודדת אלא גם תדירות ההנקות – ככה כמות החלב גדלה עד שמגיע לאיזושהי נקודת איזון.

להמשך קריאה...

הנקה אינסינקטיבית -פוסט אורח מאת לילי עוזיאל

אני שמחה להתארח ב"מקום תומך הנקה” ומודה מאוד לגלית על ההזדמנות לשתף אמהות רבות ככל האפשר בנושא המרתק בעיניי, של הנקה אינסטינקטיבית.

אמהות רבות מאוד מתקשות בהנקה בתחילת הדרך. כל-כך הרבה אמהות שאני מטפלת בהן בעבודתי כיועצת הנקה חוות כאבים בפטמות ברגע הצמדת התינוקות לשד ולפעמים במשך כל ההנקה ואף לאחריה.

כל-כך הרבה חברות ומכרות שלי מתלוננות על כאבים שונים הקשורים לתנוחת ההנקה: כאבים בפרקי הידיים, בכתפיים, בשכמות ואיפה לא. רבות מהן גם מתקשות להגיע להצמדה נכונה וחוות עיכוב בהצמדה (לוקח זמן רב מדי להגיע להצמדה) ותחושה שהתינוקות "רבים" עם השד.

בעבודתי עם יועצת ההנקה ד"ר ג'ינה וייסמן נחשפתי לנושא ההנקה האינסטינקטיבית. ככל שהתעמקתי בנושא נוכחתי כי הנקה אינסטינקטיבית יכולה לתת מענה לקשת רחבה מאוד של תלונות מצד התינוקות - ומצד האמהות…

להמשך קריאה...

פוסט אורח על שיטת קרניוסקרל לתינוקות/ לילך סבט

לידיה ואני נוכחנו בהרצאה מרתקת בנושא שיטת קרניוסקרל שנחשפנו אליה כטיפול שיכול לעזור לתינוקות שמתקשים לינוק. ביקשתי מלילך שהרצתה לכתוב פוסט אורח בנושא.


 שיטת קרניוסקרל Craniosacral Therapy

לילך סבג

הינו תחום טיפולי שפותח לפני כ 80 שנה ע"י האוסטאופת דר' ו. סטרלנד בארה"ב. ד"ר סטרלנד גילה כי יש תנודה פנימית בגולגולת. את התנודה השונה מפעימת הלב, נוכל לתאר כפעימה שמקורה במערכת העצבים המרכזית- המוח וחוט השדרה . הפעימה עוברת ומורגשת בגוף כולו ומשקפת את מצב הבריאות של הגוף. המטפל בקרניוסקרל, חש בידיו את התנודה ועוזר להפעיל ולחזק את כוח הריפוי הפנימי. הטיפול עוזר לשחרור אזורים מתוחים, משפר תפקוד המערכות השונות בגוף והתיאום ביניהן.

ניתן להיעזר בקרניוסקרל בכל גיל וכן החל מרגע הלידה. שיטה זו נותנת מענה לבעיות שונות ותומכת בכל תהליך. השיטה עדינה ביותר, אין הפעלת כוח ולכן אין חשש מגרימת נזק
בטיפולי קרניוסקרל ניתן לעזור לאם בהריון, בלידה ולאחר הלידה, לעובר וכן לתינוק בתחילת חייו.

להמשך קריאה...

האנמנזה בייעוץ הנקה - סיכום הרצאה מכנס לה לצ'ה 2010

גינה ויסמן ולידיה בייבסקי

אנו ממשיכות עם סדרת פוסטים המסכמים את התכנים של כנס לה לצ'ה האחרון והיום אני רוצה להציג את דברי ד''ר ג'ינה ויסמן, יועצת הנקה מוסמכת, אני אישית ממליצה לבקר באתר שלה - מועדון הנקה "חלב אם".

ג'ינה מייחסת חשיבות רבה לאיסוף נתונים בייעוץ הנקה, הסתכלות על אמא ותינוק ואומדן הנקה.

להמשך קריאה...

דחיסת שד על פי דר' ג'ק ניומן - וידאו

בפוסט הקודם שלי דיברתי קצת על מבנה השד. הזכרתי גם דחיסת שד והיום אני רוצה להדגים אותה בעזרת ווידאו של דר' ג'ק ניומן.



תרגום כמעט סימולטני של דבריו (עם הערותיי בסוגריים):

מה שחשוב באמת זה כאשר אימא מתחילה להסתבך בגלל שתינוק לא תופס טוב את השד, אז מתחיל גודש ותינוק לא לוקח שד בכלל. לצערי תגובה לכך בבית החולים - תני לתינוק בקבוק עם תחליף חלב. אבל זו גישה לא נכונה.

(0:25 תינוק משמיעה קול של בליעה) הנה, לגימה יפה! כאן אנחנו שומעים לפעמים (הוא מתכוון - בליעות), אבל לא חייבים לשמוע.

ואז אמהות תמיד שואלים "איך אני יודעת שתינוק סיים צד ראשון?"- אם תינוק לא שותה יותר זה אומר שתינוק לא מקבל חלב, ואין משמעות להמשיך עם הצד הזה.


לפעמים אנו אומרים,  באו נוריד תינוק מהשד ולפעמים אומרים, אם תינוק כבר לא שותה יותר, אז מבקשים מאימא לעשות, איך שאני קורה לזה, דחיסת שד. זאת אומרת לסחוט את השד כדי שהתינוק ימשיך לקבל חלב. מכיוון שתינוקות אוהבים זרימה. כאשר הם לא מקבלים זרימה הם נוטים להירדם.

(1:11 תינוקת עוצמת עיניים) הנה היא נרדמת. לא, על תעירי אותה! (אימא משנה מיקום של ידה על השד) היא מקבלת חלב, היא פוקחת את עיניה...


על אף שנאמר לאימהות לשמור על ערנות של תינוקות, את יודעת, נושפים עליהם, מדגדגים אותם, שמים עליהם רטיות קרות, אבל הם נשארים ערים אם הם ממשיכים לקבל חלב.

(1:50) כאשר התינוק לא שותה יותר בעצמו, (דר' ניומן מתחיל להדגים על ידה של האם) קחי את ידך מסביב לשד, תסחטי כאשר התינוק יונק, ותשחררי כשזה לא עובד יותר. חכי עד שהתינוק מתחיל לינוק שוב אבל לא שותה, ותסחטי. הדחיסות הללו עוזרות לתינוק לקבל חלב. כאשר זה מפסיק לעבוד, תשחררי.


השיטה טובה במיוחד בימים הראשונים מכיוון שהיא גורמת לקולוסטרום לזרום, ואז התינוק שותה יותר קולוסטרום.


אני זוכרת את עצמי מעסה את השד לכיוון "הברז". זוכרת אפילו את אמי עושה זאת עבור אחותי הקטנה. נראה לי שגם סבתות שלנו עשו תנועה דומה בלי שהיה להם אינטרנט. או שפשוט לא היה להן בקבוק?

חלב אם סחוט טרי

קל לדמיין דרך שעובר זרע עד לפגישתו עם ביצית - יש מספיק מידע וויזואלי בנושא גם מחוץ למשרד של רופאי נשים. טיפה יותר קשה לדמיין התפתחותו של עובר מתא בודד עד לרך הנולד אבל רובנו קראנו לפחות ספר אחד אל הריון ולידה בזמן הריון כך שמסימה לא בלתי אפשרית. הרבה יותר קשה להבין איך מתרחשת ירידת החלב ומה יכול לעזור או אלול להפריע לה מבלי להסתכל לתוך השד פנימה.

תדמיינו לעצמכם אשכול ענבים...

כל ענב וענב (alveolus) בתוך אשכול יודע ליצור חלב כאשר הוא ריק ולהאט יצירת החלב כאשר הוא מתמלא. "עור" של ענב כזה הוא בעצם שריר זעיר שנמתח ומתרחב בהתאם לכמות החלב וכאשר הוא מתכווץ - הופ! - החלב משתחרר ונדחס לתוך צינוריות החלב (ductule) ומתחיל לזרום לכיוון הפטמה.

photo from Wikipedia

photo from kellymom.com

ה"איך" וה"כמה" של ירידת חלב

שם נוסף לירידת חלב הוא רפלקס שחרור החלב.

כאשר תינוק נצמד לשד ומתחיל לינוק הוא מגרה את קצות העצבים מסביב לפטמה ומאחורי העילה. הגירוי מאותת למוח לשחרר הורמון אוקסיטוצין שגורם להתכווצות השרירים העוטפים את "הענבים" . החלב "נסחט" לתוך הצינוריות וזורם בזרימה חזקה למטה בצינוריות החלב והחוצה - הישר לפה התינוק! מכן גם קל להבין שסיבה עיקרית של בעיות עם שאיבה - אי שחרור אוקסיטוצין.

בזמן הנקה החלב משתחרר כמה וכמה פעמים. בדרך כלל הירידות הראשונות הן החזקות והמביאות את רוב כמות החלב של אותה ההנקה אך הירידות הבאות - החלשות יותר - הן גם חשובות מפני שמביאות את החלב עם אחוז שומן גבוהה יותר.

החלב השמן הקרוי גם חלב אחורי הוא חיוני לא רק לעלייתו של תינוק במשקל אלא גם להתפתחות המוח (ולכן אין מקום לדיאטות דל שומן לתינוקות!). המשפט הידוע "קודם לסיים צד אחד" מתייחס בדיוק לחלב האחורי המגיע עם ירידות החלב המאוחרות. חשוב לתת (ואם יש צורך, לעזור) לתינוק לסיים צד ראשון לפני שמעבירים לשני.

דחיסת שד ושאיבה ידנית
דחיסת שד (breast compression) זו טכניקה מיוחדת של לחיצות על השד המיועדות לעזור לתינוק לקבל יותר חלב במסגרת הנקה בודדת ובתווך ארוך - להגדיל תפוקת החלב. השיטה מאפשרת זרימת החלב לתינוק כאשר התינוק מפסיק לשתות עקב עייפות, ירידה בזרם החלב או סיבות אחרות. באתר של דר' ג'ק ניומן ניתן למצוא תיאור מפורט של השיטה באנגלית. גם כן השיטה מתוארת באתר של האיגוד הישראלי ליועצות הנקה מוסמכות. בעברית, כמובן.

שאיבת חלב ידנית, או סחיטת חלב מהשד, זו שיטה ידועה. כאשר תינוק לא מסוגל להוציא חלב מהשד ושימוש במשאבה לא יעיל עקב כמות קטנה של חלב (כמו בימים ראשונים אחרי הלידה) זו דרך פשוטה לספק הן חלב לתינוק והן גירוי לשד.

דחיסת שד ושאיבה ידנית מדמות רפלקס שחרור החלב על ידי כך שמפעילות לחץ על מאגרי החלב וגורמות לחלב להיסחט. ענבים, אמרנו.

במקרה והפעולות מתלוות בשחרור אוקסיטוצין וכתוצאה מכך בשחרור החלב - הרווחנו כפליים!



נהניתם מהכתבה? יש לכם שאלות? תשאירו תגובה.

רוצים לקבל עדכונים שותפים? הצטרפו לרשימת הדיוור.

הנקות מרובות וערבים בוכיים

התינוק היונק שלי בוכה כל הערב! מה קרה?!...
תרגום מאתר: kellymom.com מאת קלי בוניאטה, BS, IBCLC

זה נפוץ מאוד שתינוקות בוכים ויונקים לעיתים קרובות בערבים, בייחוד בחודשים הראשונים.

הבת שלי היתה בוכה מדי ערב במשך כמה חודשים (כן, זה נעלם בסוף!). ביליתי שבועות ממוקמת על קצה הספה עם תינוק יונק ו/ או בוכה בשעות 6 עד 10 מדי ערב.

עם הבן שלי, לא היה לנו אפילו את המותרות של הישיבה. אלכס היה אומלל ובכה, אלא אם כן הוא היה על הידיים ובתנועה בשעה הזו של היום (ולפעמים זה רק עזר לו להיות פחות אומלל). לפעמים הוא בכה מאוד גם במהלך היום. הנקה לעיתים רחוקות עזרה להרגיע את הבכי שלו (שלא כמו עם הבת שלי), אז בדרך כלל לא היה לי את ההנקה ככלי ההרגעה (אם כי תמיד ניסיתי). הבכי שלו היה כזה שכבר חיפשתי גורמים אחרים (כגון רגישות למזון), אבל לא נקבעה שום סיבה לכך והוא היה כולו חיוכים בשאר הזמן. הבכי נעלם בהדרגה בין 3-4 חודשים, כמו שבדרך כלל, אך החודשים הראשונים היו קשים. כיום, התגובה הטיפוסית שאני שומעת עליו היא "האם הוא תמיד כזה שמח?" אז כדאי לזכור: גם זה יעבור ...

הנקות אשכול, הנקראות גם הנקות חבורה, הן כאשר הרווח בין ההנקות מצטמצם יותר בשעות מסוימות של היום ונמשכות יותר מאשר הנקות בזמנים אחרים. זה נפוץ מאוד, ולעתים קרובות מתרחש בערבים. זה לעיתים - אבל לא תמיד- מלווה בשינה ארוכה מהרגיל: יכול להיות שהתינוק “ממלא דלק” לפני שינה ארוכה. לדוגמה, תינוקך עלול לינוק מדי שעה (או אפילו כל הזמן) בין 6 ל -10 בערב, ולאחר מכן יאריך את שנת הלילה - ויכול אפילו לישון כל הלילה.

הנקות אשכול לעיתים קרובות עולות בקנה אחד עם זמן הבכיינות של תינוקך. התינוק ינוק למשך מספר דקות, יתנתק, יבכה, ינוק למשך מספר דקות, יתנתק, יבכה ... וכו’ ... במשך שעות. זה יכול להיות מאוד מתסכל, והאם מתחילה לתהות אם התינוק מקבל מספיק חלב, אם משהו שהיא אכלה מטריד את התינוק, אם כל מה שהיא עושה מפריע לתינוק ... זה באמת יכול להרוס את הביטחון העצמי שלך, במיוחד אם יש מישהו אחר בסביבה ששואל את אותן שאלות (אמא שלך, בעלך, אמא של בעלך).

התנהגות זו היא נורמלית! אין לזה שום קשר עם חלב האם או האימהות שלך. אם התינוק שמח בשאר היום, ואינו סובל מכאבים בזמן הבכי (כמו בקוליק) פשוט תמשיכי לנסות להקל על תינוקך ואל תתחבטי בסיבה לבכי. תני לתינוק לינוק בתדירות ובאריכות שהוא רוצה. גייסי את האב (או עוזר אחר) להביא לך מזון / משקה ודברים נוספים (ספר / שלט רחוק / טלפון /וכו’.) בזמן שאת מניקה ומחזיקה את התינוק.

האם זה אומר כי התינוק זקוק ליותר חלב מאשר אני יכולה לספק?

לא. אל תתנו לתינוק בקבוק - תוספת רק תאמר לגוף שאת צריכה פחות חלב בזמן זה, וזה לא יעזור בנושא. כמו כן, יש לזכור כי גם תינוקות שניזונים מפורמולות חווים תקופות בכי מדי ערב - ערבים בוכיים נפוצים לכל התינוקות הצעירים, לא משנה ממה הם ניזונים. האקדמיה של רפואת ההנקה כתבה זאת שחור על גבי לבן בהנחיותיה לתוספת תזונתית:

ישנם מצבים קליניים נפוצים בהם הערכה וניהול ההנקה עשוי להיות נחוץ, אבל תוספת תזונתית אינה התוויה כולל ... תינוק בכייני בלילה או זמן הנקה הנמשך מספר שעות.

למה תינוקות בכייניים בשעות הערב?

אחד ההסברים שנשמע לעיתים קרובות הוא שנפח החלב נוטה להיות נמוך יותר בשעות הערב עקב מחזור טבעי של ההורמונים לאורך כל היום. עם זאת, ד"ר פיטר הרטמן, חוקר הנקה, אומר כי בנשים שחקר, נפח החלב אינו נמוך בשעה זו של היום. גם אם נפח החלב נמוך יותר בערב, תכולת השומן בדרך כלל גבוהה יותר בשעות אלה (במיוחד אם התינוק היונק אינו מוגבל בזמנים ומואכל לפי סימני רעב), כך שכמות הקלוריות שתינוק מקבל לא צריכה להיות שונה באופן משמעותי. זרימת החלב יכולה להיות איטית יותר בערב, דבר היכול להיות מתסכל עבור תינוקות מסוימים.

רופאים בדרך כלל מייחסים ערבים בוכיים לחוסר בשלות מערכת העצבים של התינוק (והבכיינות אכן נגמרת ככל שתינוק מתבגר, בדרך כלל עד גיל 3-4 חודשים). עם זאת, ד"ר קתרין דטווילר (שעושה מחקר על הנקה בחברות מסורתיות) הצהירה כי לתינוקות במאלי, מערב אפריקה, וחברות מסורתיות אחרות אין קוליק או בכי מתמשך באחר הצהריים המאוחרות /ערב. תינוקות אלה נישאים כל היום ובדרך כלל מונקים כמה פעמים בשעה.

אז אולי אף אחד מההסברים הללו אינו התשובה השלמה לבכי הערב של התינוק.

עבור תינוקות רבים, נראה כי זמני הבכי מאופיינים בצורך לקבל כמויות קטנות של חלב במרווחים תכופים, בשילוב עם הרבה החזקה, חיבוק ותנועה. תינוקות שמוצע להם בקבוק של חלב שאוב או פורמולה כפי שהם רוצים [הערה: בפועל זו יכול להוריד באספקת החלב שלך!] לעתים קרובות מתנהגים בערבים בדיוק באותו אופן. התינוק יונק כמות קטנה מנמנם (ובוכה), ואז עוד קצת, וכן הלאה. אולי התינוקות "זוכרים" שאמא היתה מאוד פעילה בזמנים אלה במהלך ההריון , ורוצה להיות מוחזק, להתנדנד, ולינוק ברציפות שוב.

אולי תינוקות פשוט צריכים לינוק לעיתים קרובות יותר בתקופה זו - ולוא דוקא לצרוך יותר חלב.



טכניקות מרגיעות לזמנים בכייניים

• לשאת את התינוק במנשא. זה ישחרר את אחת או את שתי הידיים לביצוע משימות אחרות (הכנת ארוחת ערב, טיפול בילדים אחרים) בזמן שאת מחזיקה, מרגיעה ומניקה את התינוק שלך.
•  לשנות קצב. לתת לאב “זמן תינוק" בזמן שהאם מתקלחת או פשוט מקבלת קצת זמן לעצמה כדי להירגע ולהתארגן מחדש לאחר יום ארוך.
•  לצאת החוצה. להרגיע את התינוק (ואמא גם) על ידי הליכה, או פשוט לשבת וליהנות בחיק הטבע. נסי זאת קצת לפני זמן הבכיינות הרגיל של התינוק.
•  להרגיע עם קול. שיר, זמזום, דיבור, מלמול, האזנה למוסיקה, או שימוש ב "רעש לבן". נסו סוגים שונים של קול, סגנונות שונים של מוזיקה וזמרים עם סוגים שונים של קולות.
•  להרגיע בתנועה קצבית. ללכת, להקפיץ, לרקוד, להניע, או אפילו לנסות נסיעה במכונית.
•  להרגיע עם מגע. להחזיק או לרחוץ את התינוק, לנסות עיסוי לתינוק.
•  להפחית גירויים . אורות עמומים, להפחית את הרעש, לעטוף את התינוק. 
• לגוון בתנוחות ההנקה. נסי לשכב על הצד, ולשכב על הגב להנקת התינוק בטן אל הבטן, וכו '
•  להניק בתנועה תוך נידנוד, קפצוץ, הליכה וכו '
•  לשלב תנועה קצבית עם צלילים מרגיעים.
•  להימנע מלקבוע לוחות זמנים, במיוחד בשעות הערב בהם התינוק בכייני.
•  טכניקות הרגעה נוספות.

כל הזכויות שמורות ©[4/6/2010] kellymom.com. התפרסם באישור kellymom.com, אשר אינה מאשרת כל שימוש של המסמך המתורגם. kellymom.com אינה אחראית לשלמות או דיוק התרגום.

הנקה ונשאות הגנים לסרטן השד והשחלה BRCA1,BRCA2

פוסט אורח מאת שירה קאפח, מתגוררת בישוב אלון גוש אדומים, עובדת סוציאלית ומדריכת הנקה.



באמצע שנות ה – 90 זוהו הגנים לסרטן השד והשחלה. מוטציה בגנים אלו פוגעת ביכולת הגוף להתגונן מפני סרטנים אלו.

כ - 1% מכלל האוכלוסייה נשאיות של אחד משני הגנים. באוכלוסיה האשכנזית המספר גבוה מעט יותר.

10% ממקרי סרטן השד הם תוצאה של סרטן תורשתי. 40% ממקרי סרטן השחלה הינן נשאיות של אחד הגנים.

לנשאיות של הגנים BRCA2, BRCA1 קיים סיכוי של 60-70% לחלות בסרטן השד במהלך חייהן וכן סיכוי של כ – 50% לחלות בסרטן השחלה.

הסיכוי לחלות בסרטן השד לפני גיל 40 גבוה פי 3 אצל נשאיות אחד הגנים ביחס לאוכלוסייה הכללית. כמעט 15% מהנשאיות יחלו עד גיל 40.

להנקה השפעה מגינה שמורידה את הסיכון לחלות. בסרטן השד. ככל שההנקה ארוכה ואינטנסיבית יותר, כך פוחת הסיכוי לחלות.

ההמלצות לנשאיות של הגנים BRCA2, BRCA1 כוללות:

בדיקה ידנית של השדיים וכן הדמיית שדיים ואגן פעמיים בשנה מגיל 25.

כריתה מניעתית של השחלות עד גיל 40 ולאחר סיום הקמת משפחה. (מוריד גם את הסיכון לחלות בסרטן השד בכ – 50%).

שקילת כריתת שדיים מניעתית עם / בלי שחזור – לאחר סיום הקמת משפחה.

טיפול תרופתי מניעתי. עדיין בשלבי מחקר ושנוי במחלוקת.

שקילת הפריה חוץ גופית תוך ברירת עוברים שאינם נשאים של הגן (PGD) על מנת למנוע העברת הגן לדור הבא.

במהלך הריון והנקה קיים סיכוי מוגבר לתוצאה false – positive בהדמיית שד. על כן - אין מבצעים הדמיית שדיים במהלך הריון והנקה. במהלך תקופה זו, מומלץ לנשאיות לעבור בדיקה ידנית לעיתים תכופות יותר אצל רופא מומחה.

מכיוון שקופות החולים והמכונים לבריאות השד אינם מאפשרים בדיקות שד במהלך הריון והנקה מלבד בדיקה ידנית ההמלצה היא חד משמעית: להפסיק הנקה לאחר 6 חודשים על מנת להיבדק. המלצה זו משמעותית יותר ככל שעולה הגיל וככל שעבר זמן רב יותר מהבדיקות המקיפות האחרונות.

חשוב לזכור:

גילוי מוקדם של סרטן מציל חיים

הרשות בידי כל אישה לקבל את החלטותיה. תפקיד אנשי המקצוע לספק את המידע.

הערה:

דף מידע זה מיועד לאנשי המקצוע בתחום ההנקה במטרה להדגיש מצד אחד את חשיבות ההנקה בהורדת הסיכוי לחלות בסרטן ועל כן לעודד הנקה ולא לעודד כריתה מניעתית של השדיים לפני סיום הקמת משפחה. ומצד שני לעורר רגישות לדילמה הקשה בה מצויה אישה שהיא נשאית של גנים אלו.

קיימת אצל אותן נשים נשאיות הגן תחושה כי שדיהן הן "פצצה מתקתקת", קיים חשש רב לא להבדק תקופה ארוכה וישנן התלבטויות ופחדים רבים הקשורים בנושא השד בכלל וההנקה בפרט הדורשים רגישות רבה. עלינו כיועצות הנקה לתת את המידע אך לא ללחוץ לשום כיוון. על האישה לקבל החלטה בעצמה. עלינו לנהוג ברגישות במי שמחליטה להמשיך להניק ולא לטשטש את המלצות הרופאים כשאנחנו תומכות בהחלטה זו שלה וכמו כן, עלינו להיות קשובות ורגישות למי שמעוניינת להפסיק הנקה כדי להבדק ולסייע לה לעשות כן. אל לנו לקחת על עצמנו את האחריות ולהמליץ המלצות חד משמעיות הנוגדות את המלצות הרופאים בנושא!

לא קיים מידע רב בנושא הגנים לסרטן השד והשחלה ולא נמצאו נתונים בכלל הנוגעים לגנים בהקשר של הנקה מלבד אמירות כלליות על התועלת שבהנקה למניעת סרטן – כמו בכלל האוכלוסייה. בנוסף, המידע שקיים מבלבל מעט מכיוון שבכל מחקר שנעשה התוצאות והסטטיסטיקות מעט שונות. המחקרים נעשו רק ב 15 שנה האחרונות וקיים הבדל בין מקומות שונים בעולם.

ניתן לקבל מידע והכוונה באתר ברכה - עמותה לנשים ובני משפחותהן שנשאיות הגנים לסרטן השד והשחלה

ובאתר מרפאת נ"גה - מרפאת נשים בריאות, בסיכון גבוה לסרטן שד ושחלות, המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים


לשאלות נוספות ניתן ליצור קשר עם שירה קאפח במייל shirakapach@walla.co.il

תנוחות להנקה לאחר ניתוח קיסרי

המשך פוסט אורח מאת אילה עמיר, סיגלית אבן וקרן סטרייך. את החלק הראשון ניתן לקרוא כאן.

תנוחת הפוטבול מתאימה לנשים רבות לאחר ניתוח קיסרי, בה התינוק יונק כשהוא שוכב על כרית שנמצאת לצד האם. רגליו של התינוק ממוקמות סמוך לגב שלך, וידך תומכת בראשו.
ייתכן שתרגישי נוח להניק בישיבה - כשראש המיטה מורם או על כורסא. כרית מתחת לזרוע ומתחת לתינוק יספקו תמיכה לתינוק ויגנו על אזור החתך מהלחץ שמפעילות תנועות התינוק ומשקלו.
שכיבה היא תנוחה מצוינת להנקה אחרי ניתוח, בעיקר בלילה או אם ישיבה גורמת לחוסר נוחות. שכבי על הצד, השתמשי בכרית אחת לתמוך בראשך, ובכרית נוספת לתמיכה בגב. חשוב שהראש והצוואר יקבלו תמיכה מספקת. אפשרות נוספת היא לשכב על הצד כשיד אחת כפופה תחת ראשך והשנייה תומכת בשד. הניחי כרית מאחורי גבו של התינוק. השכיבי את התינוק קרוב לגופך כך שפיו נמצא מול הפטמה. כשפיו של התינוק פתוח לרווחה, הוא מוכן להיצמד.

אילה עמיר, סיגלית אבן וקרן סטרייך סיימו קורס ניהול הנקה 2010 של בתיה דייויס, והן אימהות מניקות שעברו ניתוחים קיסרים.

ניתן ליצור קשר עם אילה עמיר בטלפון 08-8548718 ובמייל ayala@kv-yavne.co.il

הנקה לאחר ניתוח קיסרי - פוסט אורח

מאת אילה עמיר, סיגלית אבן וקרן וסטרייך.

הנקה היא הדרך הטובה ביותר להזין את התינוק, בין אם נולד בלידה רגילה ובין אם נולד בניתוח קיסרי. מומלץ להתחיל להניק סמוך ככל הניתן ללידה.

למרות זאת, ניתוח קיסרי טומן בחובו מספר אתגרים שאינם עומדים בפני אם שילדה בלידה רגילה.

אם אחרי ניתוח קיסרי סובלת מכאבים ולרוב נאלצת לשהות בנפרד מהתינוק בשעות הראשונות שלאחר הניתוח, ומועד ההנקה הראשונה תלוי במידה רבה במצבם של האם והתינוק.

ייצור החלב בדרך כלל אינו מושפע מהניתוח ומחומרי ההרדמה. שרשרת התגובות ההורמונאלית שמאותתת לשד להתחיל לייצר חלב מתרחשת באופן זהה אחרי ניתוח קיסרי ואחרי לידה רגילה. כשמדובר בניתוח בהרדמה כללית לעתים ההנקה הראשונה תתעכב במקצת. במקרים נדירים מצבם של האם או התינוק יגרמו לעיכוב בתחילת ההנקה.

הכנה מראש והכרות ראשונית עם תנוחות הנקה בסיסיות יכולות להפיג חלק מהחששות מהנקה לאחר ניתוח קיסרי ולהקל על תחילת הנקה מוצלחת.

ביסוס הקשר אם-תינוק:

בכדי לבסס את הקשר המיוחד שבין אם לתינוקה ולהפוך אותם ליחידה אחת הפועלת בהרמוניה, יש צורך בשהות קרובה ובהרבה מגע פיזי. מגע קרוב מספק לתינוק ביטחון, שומר על חום גופו ועוזר לאם להבין את איתותיו של התינוק, ובין השאר את סימני הרעב שלו. הכרות זו תורמת רבות להתפתחות הפיזית והרגשית של התינוק ומסייעת לביסוס ההנקה. זו הסיבה בגללה מומלץ להיניק סמוך ככל שניתן ללידה.

מטבע הדברים, הנקה מיד אחרי יציאתו לאוויר העולם של תינוק שנולד בניתוח קיסרית אינה מתאפשרת, ואף לרוב האם והתינוק מופרדים למשך מספר שעות עד לגמר השהות בחדר ההתאוששות.

בזמן זה מומלץ מאוד שהאבא או מלווה אחר ישהה עם התינוק, יחזיק אותו על הידיים ויספק לו מגע פיזי קרוב. בזמן המפגש הראשון עם האם ולאחריו מומלץ שהאם תחזיק את התינוק גם כשאינה מניקה. אם לאם יש קושי פיזי להחזיק את התינוק או להניקו, ניתן להיעזר באבא או באדם אחר כדי להניח את התינוק על אמו.

אם הנקה אינה מתאפשרת מסיבה כלשהי בימים הראשונים שלאחר הניתוח, האם יכולה להתחיל להגביר את כמויות החלב שלה על ידי סחיטה ידנית של השד או שאיבת חלב בכל כמה שעות. מדריכות ההנקה בבית החולים יכולות לתת מידע וסיוע בתחום זה, ואף לאחסן את החלב ולהזין בו את התינוק.

כאבים:

בימים הראשונים שלאחר הניתוח תחושי כאבים בעת ההנקה, שנובעים הן מהתכווצויות של הרחם והן מהצלקת מהניתוח. תרופות לשיכוך כאבים המותרות בהנקה עשויות להקל על הכאבים ולסייע לייצור החלב. בנוסף, בהמשך יפורטו תנוחות הנקה שמתאימות במיוחד לנשים לאחר ניתוח קיסרי ומפחיתות את הכאב – הנקה בשכיבה, תנוחת ה"פוטבול" ושימוש נכון בכרית.

משך ואורך ההנקה:

תינוקות רבים ירצו לינוק בין 8 ל-12 פעמים ביממה. אל תגבילי את מספר הדקות לכל הנקה. התינוק צריך לינוק מכל שד די זמן כדי לשבוע. כשהתינוק מפסיק לינוק מהשד הראשון, כדאי לעשות הפסקה ולחכות שיוציא אוויר. בדרך כלל ניתן לראות שהתינוק סיים לאכול כשהוא יורד מהשד ללא עזרה. אם יש צורך לשחרר את התפיסה של התינוק כדי להעבירו לצד השני, יש להכניס בעדינות אצבע לזווית הפה של התינוק בין החניכיים כדי לשחרר את הואקום.

בעת החזרה הביתה כדאי להקפיד להמשיך לנוח, להיות רגועה ונינוחה. בתקופה הראשונה שלאחר הלידה נשים רבות מניקות כל 2 עד 4 שעות, על פי איתותי הרעב של התינוק. הנקה בתדירות זו חשובה להבטחת ייצור מספיק של חלב. במהלך השבועות הראשונים מומלץ שלא להציע לתינוק מים או תמ"ל בלי המלצה מפורשת של רופא.

בימים הראשונים שלאחר הלידה השד מייצר קולוסטרום, נוזל צהבהב-שקוף, שיזין את התינוק ויעזור להגן על גופו מפני זיהומים ומחלות. נוזל זה ישתנה במהלך הימים הבאים לחלב בשל, בעל מראה דליל וכחלחל.


אילה עמיר, סיגלית אבן וקרן וסטרייך סיימו קורס ניהול הנקה 2010 של בתיה דייויס, והן אימהות מניקות שעברו ניתוחים קיסריים.

ליצירת קשר ניתן לפנות לאילה עמיר טלפון: 08-8548718 מייל: ayala@kv-yavne.co.il

נענע, הנקה ומה שביניהם

היום אני רוצה סופסוף לקיים את הבטחתי להרחיב על השפעתם של צמחי מרפא על הנקה ומתחילה מצמח הנענע.

photo by thebittenword

אני חייבת להודות שלא הקדשתי מספיק תשומת ליבי לצריכת הצמחים כשהנקתי את ילדיי. זה בא אלי טיפה אחרי שהקטן נגמל. אם מישהו היה אומר לי באותו זמן שנענע בלימונדה שלי עלולה לפגוע ביצירת החלב הייתי צוחקת לו בפנים. תוריד לי כמות החלב!? לי, שנפרדתי מעלי הכרוב הקרירים רק כדי לצאת מן קופסת הבית ולשבת לרגע עם הבנות ליד משקה קל? אז שיוריד כבר!

משפחתה המורחבת של נענע

כולנו מכירים את טעמה החריף של מנטה. לפחות פעם בחיים אבל צחצחתם שיניים במשחת שיניים או לעסתם מסטיק בטעם קור כלבים.

סבורים שיש יותר מ-25 זנים של נענע: הנענע החריפה או מנטה (mentha pipperita, peppermint), נענת השדה (mentha avensis), נענע ספיקטה (mentha spicata, spearmint) וכו'. בעבר השתמשו בכל הזני נענע ללא אבחנה לאותם מטרות אלא שבזמנינו הנענע החריפה ונענעת השדה נחשבות לצמחי מרפא.

מורידה או לא מורידה כמות חלב?

דעות לגבי השפעתה של צריכת מנטה או נענע על כמות החלב חלוקות. יש טוענים שתה נענע לא יעיל בהורדת כמות החלב במקרים של ייצור יתר [1]. אותו מקור מציע להורדת כמות החלב צריכת סוכריות מנטה עם כמות גבוהה של מנטול. ולהפך - יש המזהירים מצריכת נענע חריפה מכיוון שהיא עלולה לצמצם את כמות החלב [3].

הגיע זמן לעשות סדר בכל העניין הזה עם נענע, לא?

על פי דוד הופמן [2] מנטה הוא:

צמח ידוע בדיכוי זמני של הפרשות ליחתיות בגלל המרכיב המנטולי. הוא יכול לשמש למקרים בהם ישנו עודף ליחה...

גם דיאנה ווסט וליסה מרסקו, כאשר מדברות על ייצור יתר של חלב, מציינות שטבליות עם מנטול עוזרות לחלק מן הנשים להקטין את כמות החלב.

לכן המסקנה המתבקשת היא שמצד אחד כמות המנטול הנצרכת היא זאת שקובעת את גודל ההשפעה על תפוקת החלב. מצד שני ככל שייצור החלב מבוסס יותר כך הוא פחות מושפע - מצבים עדינים על גבול של חוסר חלב כנראה עלולים להזדעזע מכמויות מזעריות כאשר במצב של ייצור יתר עקשני יידרשו מינונים גבוהים של מנטול.

מהו מנטול בכלל ואיפה הוא מופיע?

מנטול הוא המרכיב העיקרי של שמן אתרי המופק מנענע, חריפה בעיקר. כמות המנטול בשמן של נענע חריפה (מנטה) נע בין 30 ל-60 אחוז [5] כאשר זנים אחרים עניים יותר במנטול. מ-100 גרם של עלים טריים ניתן להפיק עד 4 גרם שמן אתרי ואילו מיבשים - עד 2.5 גרם בלבד [4]. זאת אומרת - עד 2.5 גרם מנטול בכמות המדוברת של עליי נענע חריפה טריים ועד 1.5 גרם - ביבשים.

לפי ויקיפדיה מנטול משמש כתוסף לתכשירים להקלה על כוויות שמש, לג'לים ומשחות להקלה על כאבי שרירים, למשחות שיניים ונוזלי שטיפת פה, לסוכריות ומסטיקים ואפילו לסיגריות.

לא מצאתי מקור רשמי שמדבר על כמות מנטול בסוכריות למציצה למיניהם מהסיבה הפשוטה שהוא לא נמצא תחת פיקוח שכזה. אמנם בכמה וכמה מקומות מינון נע בין 2 - ל-10 מ''ג מנטול לסוכרייה. כאן אני חייבת להדגיש שלא כל מוצר בטעם מנטה באמת מכיל מנטול לכן אני ממליצה לעיין ברשימת המרכיבים לוודא את נוכחתו!

אז כמה לקחת כדי להוריד?

להכנת תה נענע חריפה לצרכים טיפוליים יש לקחת כפית גדושה של עלים יבשים - שזה בערך 5 גרם - על כוס מים רותחים ולהמתין 20-30 דקות [6]. בהחלט ניתן להכין את כל הכמות היומית מראש ולשמור במקרר, אבל לא יותר מיממה. במקרה של עלים טריים נהוג לשלש את הכמות, זאת אומרת כף אחד של צמח טרי. מומלץ לשתות 3-4 כוסות ביום.

בהתחשב במספרים מלמעלה שתיית תה תביא אותנו לכ-0.3 גרם או 300 מ''ג מנטול ביום.

תוצאות דומות ניתן להסיג ע''י צריכת 30 סוכריות עשירות במנטול (אלה שמכילות כ-10 מ''ג). רק על תשכחו שמנטול הוא לא המרכיב היחיד בסוכריות אלא בא בחבילה עם ממתיק כלשהו בנוסף לחומרי טעם וריח וצבעי מאכל.


לסיום אני חייבת להוסיף כמה דברים:

• כדאי לקחת בחשבון שהגוף שלנו הוא לא מכונה - אין כאן פורמולות ואלגוריתמים מדויקים. גם כן תגובתו של הגוף לשינויים היא בדרך כלל לא מיידית (אם לא מדובר באלרגיה, וכאן - לא מדובר).
• לא משנה באיזו שיטה בחרתן - תנו לה זמן, לפחות כמה ימים, אל תמהרו להתאכזב.
• בנות, קחו הכל בפרופורציה! תה נענע מדי פעם וכמה עלי מרווה במשרה של פרגית הפיקניק לא תפגע ביצירת חלב מבוססת.

נזכרתן ביום שפתאם "נעלם" החלב ועכשיו נפל האסימון? אכלתן כמויות של סלט ערבי עמוס בעלי נענע קצוצים ולא הזיז לכן? ספרו לי על כך!


מקורות:

1. Humphrey S. The Nursing Mother's Herbal.
2. Hoffman D. The Herbal Handbook: a user's guide to medical herbalism.
3. Ody P. The Herb Society's Complete Medicinal Herbal.
4. Lawless J. The Illustrated Encyclopedia of Essential oils.
5. Ting L. The Science Creative Quarterly: Dude, you got some gum? (great, great article!)
6. Moore M. Clinical Herb Manuals.

רשמי מהכנס של דיאנה ווסט - פוסט אורח מאת ורד לב

הנה הסתיים לו עוד כנס מקצועי של יועצות ההנקה , עם יועצת ההנקה, הגב' דיאנה ווסט. יועצת הנקה אמריקאית מהשורה הראשונה בעולם.

לשמחתי, התבקשתי לסכם את רשמיי מהכנס והנה אני עושה כן.

אני חייבת לומר שאני מאד נהנית להגיע לכנסים. מלבד הידע והלימוד ישנה החווייה- התמיד נעימה- של התרועעות עם חברות וקולגות, שמטבע התנהלות החיים לא יוצא לי לפגוש ביומיום.

זו גם הזדמנות לחבר שמות לפנים, כאלה ששמעתי עליהן, כאלה שאני קוראת את דבריהן בתכתובות מיילים, בפורומים, בפייסבוק.

עוד מקום להכיר אנשים שעושים את מה שאני עושה, שמאמינים במה שאני מאמינה בו. זכות גדולה!

הכנס היה מאורגן להפליא ואיפשר לי, כמשתתפת, להרגיש מאד מוחזקת ומוכלת, כדי ש"רק" אוכל לבוא ולהקשיב.

דיאנה ווסט עצמה היא מרצה בחסד עליון- בעלת הופעה מרשימה, רהוטה, אמפטית, מתחשבת, קלילה ומתקשרת באופן נפלא עם הקהל.

זו אינה עוד מרצה מרוחקת, המספרת עובדות משעממות, כי אם אישה בעלת שמחת חיים הנהנית להיות באינטראקציה מתמדת עם קהל שומעיה והמתגמלת את מאזיניה בסיפורים, פנינים ומחשבות.

היא בהחלט מודה שאין באמתחתה את האמת המוחלטת והיא מעדיפה לשמוע את דעת הקהל ולפתח עימו דיון, מאשר לבוא ולומר מה צריך לעשות במקרה כזה וכזה. על אף שהיא מומחית בעלת שם עולמי בתחום ההנקה לאחר ניתוחי שד, הגברת ייצור חלב ועוד.

יצאתי מאד מחוזקת בדרכי מהכנס הזה וקבלתי עוד כמה נקודות למחשבה ולבדיקה מדיאנה.

היא, למשל, חיזקה מאד את חשיבות ההנקה המרובה ב2-3 השבועות הראשונים שלאחר הלידה. באופן ספציפי לנשים אחרי ניתוחי שד, אם כי גם לכל אישה באשר היא.

זו נקודה שלעתים אני מוצאת שקצת קשה להסביר לאמהות אחרי לידה, כי הן מותשות כ"כ ורוצות לנוח וקצת שקט, ומה נחת עליהן פתאום התינוק הזה, שהוא אמנם אהוב ורצוי, ועם זאת תובעני כ"כ. איך לאזן בין כל הרגשות הסותרים הללו ובין הרצון הכנה והאמיתי להניק הרבה פעמים- אין ספק שזו נקודה שארבה להתעכב עליה מעתה.

דיאנה נותנת הרבה השראה לנשים שעברו ניתוחי שד, גם מתוך הסיפור האישי שלה ומעודדת נשים אלה כן לנסות ולהניק. גם אם לא תצלחנה לספק את כל כמות החלב שתינוקותיהן יזדקקו לו, הן בכ"ז תוכלנה לעשות הרבה. ומסתבר גם שזה בהחלט יכול להשתפר לטובה.

היא רואה את אחוזי ההצלחה המיטביים ככל שעוברות לפחות 5-6 שנים מזמן הניתוח ומספרת על שיפור משמעותי שיכול להיות בין ילד ראשון, לשני, לשלישי.

היא סיפרה שאת ילדה הראשון הצליחה להניק באופן חלקי ואת שני ילדיה האחרים הצליחה להניק באופן מלא- אז יש תקווה! אסור להתייאש במקרים הללו!

כחלק מהמפגש עם האמא, דיאנה דואגת להעריך את מבנה השד, הן בהסתכלות והן במגע. כך שגם אם יש מבנה שד שנראה מחשיד, בדיקה ידנית עשויה לגלות שיש בו מספיק רקמת שד מייצרת חלב ולהיפך.

כמו כן, היא מקפידה להפשיט תינוקות ולהתבונן בהם גם. מבנה הגוף שלהם עשוי לספק לנו מידע רב ערך.

דיאנה העבירה מידע רב בשלושת ימי הכנס וביום הקליני. מידע מעשיר ומעניין, ואין בכלל ספק שהיא טורחת להשאר מעודכנת גם בטכנולוגיה המתחדשת, כפי שהיא הדגימה בשיחתה האחרונה. בה היא דברה על איך ניתן להרוויח מפלאי הטכנולוגיה גם במקצוע שלנו ועד כמה חשוב לנו להשאר מעורות בחיי הנשים שעמן נפגש, גם כיועצות הנקה.

אני שמחה ומרגישה הכרת תודה לכל הנוגעים בדבר שאפשרו לי להשתתף בכנס, ומעבר למארגנות המופלאות של הכנס מודה גם למשפחתי המורחבת ששינסה מותניים ועזרה לי לג'נגל בין הכנס למשפחתי, ביתי ועבודתי.

כן ירבו!


פוסט אורח מאת ורד לב - נטורופתית N.D, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC ואם ל-3
ורד לב מנהלת הפורום לנטורופתיה למשפחה והמטבח הפתוח של ורד לב בפייסבוק

מתי להפנות או לפנות ליעוץ הנקה?

הנקה זה טבעי. טבעי זה לא תמיד קל. יש נשים שקל להן יותר ויש כאלה שנאבקות ויש כאלה שלא מצליחות. אבל זה לא חייב להיות כך.

באחת הרשומות האחרונות נתנו צ'ק ליסט מתי ההנקה מתנהלת טוב. אבל מתי כדאי לפנות לעזרה?

הרשומה הזאת באה להציע מתי כדאי לפנות או להפנות ליעוץ הנקה:

• אם את חרדה מההנקה, ביחוד אם ההנקה הקודמת לא היתה חוויה חיובית.
  
• אם אספקת החלב שלך ירודה.
  
• אם לך או לתינוקך יש מצב רפואי יחודי שיכול להפריע עם התחלת או שימור ההנקה.
  
• אם את דואגת שיש לך פטמות שטוחות או הפוכות.
  
• אם יש לך פטמות סדוקות או שלפוחיות או כאב בפטמות שלא השתפר 5 ימים לאחר הלידה.
  
• אם יש לך גודש פתולוגי בשד.
  
• אם הופרדת מתינוקך בבית החולים.
  
• אם ההנקה אורכת יותר משעה.
  
• אם תינוקך רעב לאחר רב ההנקות.
  
• אם תינוקך לא משחרר את השד באופן ספונטני בסיום ההנקה.
  
• אם לתינוקך יש פחות מ-2 יציאות ו-6 חיתולים רטובים במשך יממה בחודש הראשון.
  
• אם תינוקך אינו מעלה מספיק במשקל או לא השיג את משקל הלידה בגיל שבועיים.
  
• אם תינוקך מבלבל בין מציצה (של בקבוק) ליניקה (מהשד) ומוכן לאכול מבקבוק אך לא מהשד.
  
• אם תפיסת השד ובליעות לא התרחשו ב-24 השעות הראשונות לאחר הלידה.
  
• אם תפיסת השד והבליעה אינם עקביים.
  
• אם לתינוקך יש קושי בהנקה.

אם את מוצאת סעיף שמתאר את מצבך, אנא צרי קשר עם קבוצות של ליגת לה לצ'ה, יועצת הנקה או צרי קשר איתנו בהקדם.

מאחלים לך המשך הנקה טובה ומוצלחת!

מה לעשות כששואבים ולא יורד מספיק חלב?

אני זוכרת את השאיבות ב-5 בבוקר מספר פעמים בשבוע מגיל 4 חודשים כדי להנות מיום קצר בעבודה ולחופש מהתאומות המקסימות שלי. או את השאיבות בצהריים בחדר פרטי בעבודה בילד הראשון. אילו רק ידעתי אז מה שאני יודעת עכשיו אולי זה היה מקל עלי נפשית ופיזית. אבל בשביל זה אני פה, כדי לספר ולשתף אתכן:

תינוק מפעיל את רפלקס ירידת החלב באופן יעיל יותר מכל שאיבה או משאבה אחרת.

אבל לפעמים צריך לשאוב כי רחוקים מהתינוק ו/או כי אי אפשר להניק ואז יש מספר דברים שאת יכולה לעשות כדי להגביר את כמות החלב שנשאבת:

• המצב הנפשי שלך הוא גורם בלתי תלוי כשלעצמו לירידת החלב או לא.
  לכן מומלץ להתכונן מנטלית ולשאוב בזמנים שאת יותר נינוחה / פחות לחוצה
  
• לרב כמות החלב שנשאבת הגדולה ביותר היא בשעות הבוקר.
  
• ליצור סביבה רגועה ובטוחה להנקה: פרטיות, נוחות, מים, תמונת תינוקך או קולות תינוקיים ברקע יעזרו לכך.
  
• כדי להביא לתוצאות מהירות יותר בתנובת החלב כדאי לפני שמתחילים לשאוב לעסות את השדיים, לטלטל אותם רכונה קדימה, ולהוציא מעט טיפות חלב ידנית.
  
• לבדוק את המשאבה: האם היא יוצרת ואקום מספיק (בדיקת יניקה ע"י הנחת אצבע על החלק שעושה רעש);
  האם השסתום נקי ויושב נכון.
  
• לבדוק את טכניקת השאיבה- לשים לב שהצינור של השאיבה מתאים בקוטרו לפיטמה ואינו גדול או קטן מדי.
  
• מריחה של מעט חלב אם על גבולות כלי השאיבה יעזרו לחתימתו על השד.
  
• לנשים עם חזה גדול יקל להניח מגבת מגולגלת מתחת לשד לתמיכה בזמן שאיבה.
  
• לא להגביר מדי את לחץ השאיבה! זוהי טעות נפוצה.
  כאשר מגבירים מהירות יוצא חלב אך רק בטווח הקצר. בטווח הארוך זו אחת הסיבות לירידת תפוקת החלב.
  צריך להניק בדומה לתינוק - להתחיל במינימום ולהגביר בעדינות כי אחרת, בלחץ גבוה מידי, התינוק לא יוכל לגרות את השד באותו אופן ולא תוכלי להניק.
  

בנוסף זכרי: את לא בתחרות ולא במבחן - לא להשוות בין חברות, שכנות וכו'!
כמות החלב בשאיבה שונה בין אם לאם, וגם לאותה אם כמות החלב משתנה בין יום ליום ובשעות שונות באותו יום, ולתינוקות שונים בגילאים שונים ובגדלים שונים צרכים שונים.

אבל ת'כלס, כמה חלב אם לשים בבקבוק:
בימים הראשונים - 5-20 מ"ל של קולסטרום יספיקו להנקה.
בהמשך, לאחר יציאה לעבודה 50 עד 150 מ"ל יספיקו להנקה.

נושאים נוספים בהמשך:

• איך לבחור משאבת חלב אם
  
• איך להאכיל נכון מבקבוק
  
• שיטות האכלה אלטרנטיביות
  
• שאיבה ידנית - איך ולמה זה חשוב
  
• איך לשמור חלב אם
  
• איך לנהל הנקה כשחוזרים לעבודה
  
• תזונה ותפוקת חלב - ממה להמנע ומה מגביר תפוקת חלב אם

עזרי לנו להחליט, מה הנושא הבא שיענין אותך והוא בסדר עדיפות גבוה?

בדיקה ביתית להנקה טובה

כולנו שמענו לא פעם ולא פעמיים שהנקות תכופות מגבירות את כמות החלב כמו כן הגירוי שנעשה לשד ע''י יניקה יעילה של התינוק. גם שמענו שתינוקות רגועים הם תינוקות שבעים. וגם...

אבל תכלס איך לשכנע את אימא פולנייה שיושבת כמעט בכל אחת מאיתנו שאני - כן, כן, אני ולא שכנה או חברה או חברה לייצור תמ''ל - יודעת לספק לתינוקי את כמות הקלוריות הנדרשת? איך לבדוק שהנקה מתנהלת כראוי?

שימו לב: רשימת הסימנים להנקה טובה היא בדיקה ביתית (כמו בדיקת הריון ביתית רק ללא צורך בביקור בבית מרקחת) שמיועדת לתינוקות שכבר יצאו מבית חולים ושהו לפחות יומיים-שלושה בבית.

• בגיל ארבעה ימים לתינוק יש לפחות שישה חיתולים רטובים. מה זה חיתול רטוב? קחו אחד חדש ושפכו בו שלוש כפות מים - יש לכם דוגמה לחיתול רטוב :)
• שתן של תינוק שקוף ללא צבע כמעט (לכן כדאי לעשות את הניסוי עם כפות - לא רואים כלום).
• בגיל ארבעה ימים לתינוק יש לפחות שלושה חיתולים עם קקי צהבהב. כמה קקי נחשב ל"חיתול אחד "? אם זה יותר גדול ממטבע של 10 אגורות זה נחשב.
• תינוק ממשיך עם לפחות שלושה חיתולי צואה כל 24 שעות עד גיל שישה-שבעה שבועות.
• תינוק ממשיך להוסיף בין 120 ל-240 גרם למשקלו כל שבוע עד גיל 3 חודשים (אח"כ העליה במשקל השבועי נעשת מתונה יותר).
• תינוק יונק בין 8 ל-12 פעמים לפחות כל 24 שעות.
• שדיים אחרי הנקה רכות יותר מאשר לפני ההנקה אך לא חייבים לצפות לשינוי דרמתי - קצת יותר רקות גם מספיק.
• פטמות ללא כאב גם במשך הנקה וגם בין הנקות, אמנם רגישות מסוימת של פטמות לרגעים אחדים אחרי הצמדות תינוק לשד היא בגדר נורמה.
• תינוק חוזר למשקל לידתו עד גיל עשרה ימים-שבועיים.
• בזמן הנקה קצב יניקה של תינוק משתנה ממציצות מהירות (בערך שתיים לשנייה) למציצות איטיות (אחת לשנייה) ועמוקות יותר - אלה הן הבליעות.
  שימו לב כמה הן נראות ונשמעות שונה ממציצות התחלתיות!
• תינוק נראה חיוני ורגוע בין ארוחות ובדרך כלל ישן שעה-שעתיים ברציפות, מתעורר בכוחות עצמו ומראה סימני רעב בעת הצורך. אמנם גם תינוקות שבעים יכולים להיות לא רגועים ויש לכך אלף ואחת סיבות מלבד האוכל. 

תוצאת הבדיקה חיובית אם הצלחתם לסמן ב-v את כל הסעיפים!

אם לא הצלחתם לעבור את הבדיקה - אל תמהרו לרוץ לבית מרקחת לקנות תחליפים. תפנו ליועצת הנקה - ברוב המקרים גם בעיה עם כמות החלב וגם יניקה לא יעילה ניתנות לתיקון. אפשר לפנות עם הבעיה גם לרופא המטפל שלכם או אחות טיפת חלב רק תוודאו שהם עברו קורס הכשרה בנושא הנקה (צר לי לומר אבל רובם לא מתמצאים בנושא זה).

אני חייבת להפנות את תשומת לבכם של ההורים לתינוקות שנולדו לפני שבוע 38 או שמשקל לידתם היה נמוך מ-2.5ק''ג - אל מסתמכו רק על הבדיקה הביתית שלנו או כל בדיקה ביתית אחרת אלא תפנו ליעוץ בכל מקרה של חשש לכך שתינוקכם לא עולה במשקל.

אם עדיין יש לכם שאלות או משהו לא ברור - תשאלו אותנו: תשאירו תגובה או תצרו קשר דרך מייל.

כרוב - כלי זמין להקלה בשד גדוש

הדעה הרווחת היא שכרוב טוב לטיפול בגודש מפני שהוא מפחית את כמות החלב בשד. אז זהו - שלא!

הטיפול הכי יעיל בשד גדוש הוא לתת לחלב לזרום כי חלב עומד - בדיוק כמו מים עומדים - מקור מצוין להתפתחות זיהום. בנוסף, אי התרוקנות השד מסמנת לגוף שכאן אין יותר צורך בחלב (עקב ירידה ברמת הורמון פרולאקטין), דבר המביא לאיבוד חלקי באספקת החלב או להפסקת אספקת החלב לחלוטין.

השד הגדוש הוא קשה למגע והפטמות עלולות להיות שטוחות עקב הבצקת בתוך השד. כתוצאה מכך לתינוק יהיה קשה להתחבר לשד ולינוק באופן יעיל, מה שימנע זרימה חופשית של החלב מהשד שאנו כל כך חרדים בה. וזהו תחילתו של מעגל סגור.

אז מה שבאמת כרוב (וגם קומפרסים קרים) יודע לעשות זה להוריד בצקות - אלו שברגליים וגם אלו שבשדיים (וגם הצטברות נוזלים במפרקים, כמו במצבי שיגרון).

שימוש בכרוב הוא יעיל, פשוט וזול ודורש סדרה קצרה של פעולות המובאות למטה:

1. תתפטרי מהעלים החיצוניים והפנימיים הלבנים ותשתמשי בעלים הפנימיים הירוקים בלבד.
2. תשתפי ,תנגבי ותשמרי אותם במקרר. במילים אחרות - תתכונני מראש ברגע שיש חשש לגודש!
3. יש למעוך את העלים לפני השימוש.
4. תכסי את השד(יים) עם העלים כולל אזור מתחת לזרועות אך תשאירי פטמות לא מכוסות.
5. שימי חזייה כדי שתחזיק את העלים במקום.
6. תחליפי עלים כל שעתיים או פחות אם הם קמלים.
7. בדקי את שדייך לעיתים קרובות.
   ברגע שאת מרגישה שהחלב מתחיל לטפטף או ששדייך מרגישות שונה הסירי את העלים ונסי לשאוב.
8. תשאבי מספיק לריכוך השד והעטרה ואז הניקי את תינוקך.
9. שימי כרוב מתי שתצטרכי ואת הקומפרסים הקפואים מעל הכרוב.
10. ברגע ששדייך מספיק רכים כדי להניק בנוחות תפסיקי שימוש בכרוב. שימוש שלא לפי הצורך יכול לגרום לירידה זמנית בכמות החלב עקב צמצום יתר של הנוזלים בשד.

בזמני ביליתי הרבה לילות ליד המקרר מפשיטה ומרסקת את עלי כרוב הקרירים (חזרתי לאכול סלט כרוב שנתיים אחרי גמילה). אני ממליצה להדפיס את הרשימה ולתלות אותה על המקרר או לחבר לידית של אחד הארונות העליונים במטבח בעזרת עטב כביסה. ככה לא תצטרכו לחפש אותה באמצע הלילה כאשר השדיים הכואבים מרימים אתכן מהמיטה.


אשמח לשמוע אם הצלחתי לשנות את תדמיתו של הכרוב בעיניכם והאם רשימת "מעשה בכרוב" הייתה מועילה.

מתי צריך להשתמש במשחות לפטמות, מה אסור ומה מותר

אני זוכרת את הסדקים בפטמות עקב הנקה סביב השעון של התאומות שלי. אני כבר לא זוכרת את הכאב. למזלנו לכאב בגוף זיכרון קצר, הרבה יותר מאשר לשריטות שבנפש... אחרת איך היינו עושים שוב ילדים, איך?

למזלי חברתי הטובה הלנה הביאה לי את המשחה עוד מהלידות של הילדים שלה. ואני העברתי אותה הלאה כשסיימתי לחברות שילדו. המשחה באה בשפופרת קטנה והיא יחסית יקרה, ולרב מספיקה כמות של דוגמית (ניתן לחפש אצל יועצת הנקה או במדלה) כדי להציל הנקה כואבת. כמובן שיחד עם הטיפול המשחתי יש לטפל במקור הבעיה שלרב היא תפיסה לא מספקת של השד. במקרה של פצע או כאב המונע הנקה אני ממליצה להשתמש בפטמות סיליקון. עליהן נרחיב בפעם אחרת.

למה משתמשים במשחות לפטמה?

הבלוטות מסביב לעטרה (בלוטות מוטגמרי) שומרות באופן נורמלי על אזור הפטמה שיהיה רך וגמיש.
משחה מלאכותית משמשת להחזרת הלחות כאשר יש פגיעה באזור.

מתי משתמשים במשחות לפטמות?

השימוש במשחות לפני הלידה - כאשר עור האם לעתיד יבש מאוד, או כשיש בעיות דרמטולוגיות כגון אקזמה.
השימוש במשחות אחרי הלידה - בפטמות סדוקות וכואבות.

מאילו משחות כדאי להימנע?

כשבוחרים משחה לאזור הפטמה יש לקחת בחשבון את השפעתה הן על עור השדיים של האם והן על התינוק.

• לא מומלץ שימוש במוצרים המכילים שמן מינרלי או פטרולטום (וזלין) כי הם מונעים מהעור לנשום ובכך מקדם את הבעיה.
• כמו כן כדאי להיזהר ממשחות המכילות סיליקון (dimethicone) מפני שהוא לא מיועד לאכילה במיוחד על ידי ילדים.
• לא מומלצים לשימוש משחות ושמנים המכילים ויטמינים E, D ו-A משום שצריכתם ע''י התינוק בעת ההנקה עלולה בקלות לעבור את המינון המקסימלי ולגרום נזק. יש חברות שממליצות על שימוש בשמן עם ויטמין E ללקוחותיהן ואף שמות את שמן ויטמין E תחת קטגוריה שמיועד לאם המניקה. אכן הדבר יעיל לאם אך לא לתינוק!
• לא מומלץ להשתמש בתכשירים המכילים אלכוהול כי הוא מיבש את העור.
• כדאי להימנע משימוש בחומרים אלרגניים, בייחוד אם ידוע על רגישות משני צדדי המשפחה. שימו לב: חומר טבעי גם יכול להיות גורם אלרגני! (בעלה של לידיה, למשל, אלרגי לשמן אתרי של תפוז - מספיק לפתוח בקבוקון עם שמן וחמישים התעטשויות מובטחות. אז מה יקרה אחרי מריחתו על העור?)

באופן עקרוני לא כדאי להשתמש בחומרים שיש לשטוף אחר כך מהפטמה כי זה עלול לגרות את הפטמה ולחדש את הכאב והסדקים.

מה כדאי למרוח על הפטמות?

• מומלץ בחום למרוח חלב אם סביב הפטמה לאחר ההנקה ולהעניק לפטמה ועטרה גם לחות וגם הגנה אנטיבקטריאלית ברמה מסוימת.
• טוב להשתמש גם בלנולין היפואלרגני בכמות קטנה סביב הפטמה לאחר ההנקה. לנולין מתאים לטיפול כל עוד אין פצעים פתוחים על הפטמה, במקרה כזה לנולין נכנס לתוך הפצע ומעכב ריפוי. שמות של יצרנים ומשווקים של מוצרי לנולין:
  
• לנולין טהור של רפאל
• פיורלין של מדלה
• לנסינו
• פד הידרוג'ל - לשים בין הנקות. מומלץ לאחסן אותם לפני חבישה במקרר. יש סוגים שאפשר לרחוץ ולהשתמש מחדש.

אם יש סימן לדלקת, יש לגשת לרופא.

מה עושים עם תינוק ישנוני בימים הראשונים - חלק ב

תינוק ישנוני שאינו מתענין בשד היא בעיה נפוצה בימים הראשונים.
בפוסט הקודם התמקדנו בלמה זאת בעיה שחשוב לטפל בה ומה הגורמים לה,
בפוסט זה נתמקד בצעדים ובטכניקות להעיר תינוק ישן ולעניינו בהנקה, מה עוד כדאי לעשות באופן מערכתי, מתי לתת לתינוק תוספת לחלב ואיך.

צעדים ראשונים בהערת תינוק ישנוני

• צעד ראשון: בזמן ההרמה לשחרר את התינוק משמיכותיו ולחשוף אותו לאויר.
  
• צעד שני: להחליף לתינוק חיתול.
• צעד שלישי: מגע עור לעור (טיפול קנגרו): לשחרר את התינוק מבגדים, ולחבקו מאונך בחזה חשוף.
  
• צעד רביעי: אם התינוק אינו מתעורר, להחזיקו בתנוחת עמידה או ישיבה אנכית ולדבר עימו.
  

טכניקות נוספות לעורר את התינוק:

• עיסוי רגלי וידי תינוקך - מעורר את מערכת העצבים.
  
• נגיעה עם הפטמה בלחי תינוקך- מעורר את רפלקס ההתחברות (rooting reflex) ואת חוש הריח.
  
• הוצאה של מעט חלב באופן ידני לפטמה ו/או לפה תינוקך - מעורר את חוש הטעם.
  
• ניגוב במטלית לחה את מצחו ולחייו של תינוקך או לנשוף עליו אויר.
  
• הפעלת זרועות ורגלי תינוקך תוך כדי שירה קצבית
  
• אמבטיה לתינוקך (מומלץ אמבטיה משותפת להגברת מגע עור לעור)

במידה והתינוק אינו מתעורר ניתן לאפשר לו לישון עוד חצי שעה עד שעה ולנסות שוב.

תינוק שנרדם תוך כדי הנקה ניתן לעוררו על ידי ליטוף הסנטר לכיון הגרון ועל ידי לחיצה על השד והוצאה ידנית של החלב.
טכניקות נוספות ניתן לראות בסרט ההדרכה ולהציץ בתרגום שמתחתיו.


מה עוד ניתן לעשות באופן מערכתי?
בימים הראשונים בבי"ח מומלץ ביות 24 שעות עם מגע עור לעור (טיפול קנגרו) כדי ללמוד להבחין בין שינה עמוקה לקלה וללמוד להבחין בסימני רעב כך שתדעו מתי להגיב לתינוקכם. ניסיון הנקה לתינוק שמראה סימני רעב יתן תוצאה טובה יותר מניסיון הנקה לתינוק הישן שינה עמוקה.

במקביל כדאי לשאוב או להוציא את החלב ידנית להאכלת התינוק, עד שההנקה תתבסס. עדיף לא באמצעות בקבוק כדי לא לגרום לבלבול פטמות, אלא באמצעות כפית, מזרק או כוס. אם אין לאם חלב, יש לתת לתינוק תרומת חלב אם או תחליף חלב.

חשוב גם לנטר יציאות (שתן וצואה) וסוכר בדם (על ידי האחיות בבית החולים) כדי למנוע התייבשות והיפוגליקמיה.

מתי לתת לתינוק תוספת חלב?

הדבר החשוב ביותר לגישתנו הוא להאכיל תינוק רעב, אך, יש לזכור שלא כל תינוק ישן בהכרח רעב.

האקדמיה לרפואת ההנקה, פרוטוקול 3 לתוספות להנקה, קבעה כי לתינוק ישנוני שהונק פחות מ-8 עד 12 הנקות ביום- יומיים הראשונים ללידתו ויש לו פחות מ-7% איבוד במשקל והינו ללא סימנים למחלה, אין התוויה לתוספת של חלב.

כמובן שהכוונה היא לא לפגים ולתינוקות בעלי משקל נמוך.

האם נתקלתן במצב דומה? מה הכי עזר לכן? איך פעלתן? נשמח לתגובות.