אמא שלי סיפרה לי שבשנות ה-70 היא היתה היחידה מבין כל חברותיה שהניקה. היה אז מאוד טרנדי לתת תחליפי חלב, מה שנקרא העידן הפמינסטי. היום, כשאנחנו בעידן הפוסט-פמניסטי, רב הנשים מתקשות להתחבר להנקה תרתי משמע. הן מתקשות בפעולה עצמה כי הן מעולם לא ראו הנקה ואין להן אמא או חמות שהניקה ויכולה לעזור או לתמוך, והן מתקשות להתחבר לעצם הנקת תינוק כי יש להן רתיעה מכך בגלל סיבות שונות. הרב מניקים בימים הראשונים, אך לאורך זמן ההנקה נעלמת.
כששאלתי את רופאת הילדים המקסימה שלי כמה מהתינוקות שמגיעים אליה לבדיקות תקופתית יונקים, היא אמרה לי שבגיל 3 חודשים רק כ-30% ממשיכות להניק. וזה למרות כל הקמפיינים וכו'. זה רק מראה שמי שמניקה חיה בבועה שכולן מניקות (כמו שמי שבהריון רואה לפניה ברחוב רק עוד נשים בהריון...).
מחקרים של משרד הבריאות מראים שבאוכלוסיה היהודית 85% מניקות בלעדית בשבוע הראשון. לאט לאט האחוזים יורדים ל-45% הנקה בלעדית לאחר 3 חודשים, 46% הנקה בלעדית+חלקית בגיל חצי שנה, ורק 15% מהאוכלוסייה מניקה בגיל שנה הנקה חלקית +בלעדית.
יום חמישי, יוני 09, 2011
גלית חלפון

