הסיכון לסרטן השחלות מופחת משמעותית על ידי הנקה ממושכת

סרטן השחלות הוא סרטן שקשה לאבחנו ולטפל בו, ורק 1 מתוך 5 גידולים סרטנים נמצא מוקדם.
הסיבה לכך היא שקשה למצא את הגידול בבדיקת האגן ובגלל שהסימפטומים של המחלה, כגון כאב בטני, הרגשת מלאות מהירה וצורך דחוף לשירותים, מתאימים למצבים שכיחים אחרים.
לכן האסטרטגיה המועדפת היא מניעה.

ישנם עדויות לכך שלהנקה יש אפקט מגן על הסיכון לסרטן השחלות.

מחקר בקרה שנערך במשך שנתיים (2006-2008) באוכלוסית נשים בדרום סין בקרב במדגם של 493 מקרי סרטן שחלה לעומת 472 מקרי בקרה שנמצאו בבי"ח בשל סיבות לא קשורות. באמצעות שאלון תקיף ואמין נאסף מידע בקשר למספר חודשי ההנקה ומספר הילדים שהונקו. גיל ממוצע של המשתתפות במחקר היה 59 שנים.

במחקר נמצא קשר הפוך משמעותי ותלוי כמות הן למשך ההנקה והן למספר הילדים שהונקו לבין סרטן השחלות.
נמצא שנשים שהניקו מעל 13 חודשים היו סיכון נמוך ב-63%  לפתח גידול בשחלה מאשר נשים שהניקו פחות מ-7 חודשים.
עוד נמצא שאמהות ל-3 ילדים שהניקו מעל 31 חודשים במצטבר היו בסיכון נמוך ב-91% לסבול מסרטן השחלה מאשר נשים שהניקו פחות מ-10 חודשים.

החוקרים סבורים שההנקה עוזרת למניעת סרטן השחלה בגלל שהיא מעכבת ביוץ. החוקרים מאמינים שככל שיש יותר ביוץ, כך גדל הסיכון למוטציה תאית, היכולה להפעיל את המחלה.

לקריאה נוספת כאן וכאן

סיכום חודש יוני 2012

אפשר כבר להכריז רשמית – קיץ כאן. חם בשמש, נעים בים, וכולנו בפתח של החופש הגדול… איך השנה נצליח ללהטט בילדים, הנקה, בישולים, עבודה, בילויים ,והחיים הווירטואליים העמוסים? אי אפשר להיכנס לאותו נהר פעמיים, וגם – לאותו קיץ. לכן אין לי אפילו צל של ספק שמשעמם – לא יהיה.

קיץ - זמן טוב להניק בחוץ. 1937

להמשך קריאה...

סיכום חודשי אפריל-מאי 2012

אומנם פסח כבר רחוק מאחורינו אך השפעתו עדיין מורגשת – עם כל הבישולים וחופשים נכשלנו בלהתמיד ולפרסם סיכום של חודש אפריל. אך אנו מתעקשות להקנות לעצמנו את ההרגל ולא מוותרות. קבלו את סיכומנו הדו-חודשי!

תודה לynet על התמונה

להמשך קריאה...

סיכום חודשי–מרץ 2012

זה רק נדמה לי, או שאביב השנה הוא אביבי במיוחד? או שהחורף היה חורפי מדי? לא יודעת. אך לפני שבוע, כאשר כל החזאים הבטיחו גשם והתקררות היה דווקא יום נאה, מלא שמש, עד כדי כך שקיבלתי כוויות. כי עם כל הגשמים האלה שכחתי שחייבים לשים קרם הגנה!

אז תרשו לי להזכירכן – אמנם להנקה הרבה יתרונות בריאותיים אך אין היא מגינה נגד קרינה מזיקה. בקיצור, תניקו ותמרחו ותמרחו ותהיו בריאים.

מה הביא איתו מרץ למקום תומך הנקה

החודש פרסמנו פוסט אורח באתר מניקה עם טיפים על הכנה לפגישה עם יועצת הנקה, הרי כולנו רוצות שהפגישה תביא תוצאות. גם בבלוג שלנו הופיע פוסט חדש שמדבר על השלכותיו של גודש. ובנוסף עדכנו את הפוסט הכי נצפה בבלוג – על מה אסור לאכול לאם המניקה.

להמשך קריאה...

סיכום חודשי - פברואר 2012

השנה חודש פברואר ארוך במיוחד. עוד כשהייתי ילדה קטנה התפלאתי מתי חוגגים יום הולדת כל הילדים שנולדים ב-29 לפברואר? היום אני כבר יודעת את התשובה - ביום שהגננת קובעת ובתנאי שהילד בריא.
לכן אני (וגלית, כמובן) רוצה לאחל לכל האימהות הטריות - תינוקות בריאים ויונקים.

גם החודש אנו ממשיכות בתירגול הרגל חדש - פרסום סיכום חודשי.

מה הביא חודש פברואר למקום תומך הנקה

החודש הופענו במדור המומלצים של ניקה של אתר MeNika עם סרטון תוצרת מקום תומך הנקה. דיברנו בו על חשיבות הכנה להנקה בבית חולים לאור המציאות הישראלית "הבית חולימית". ובבלוג שלנו החלטנו להציג את מאחורי הקלעים של ההקלטות כי אי אפשר לדבר כל הזמן על הדברים הרציניים, מתישהו צריך גם להרפות.
זה היה הפוסט הראשון של חודש פברואר.

להמשך קריאה...

סיכום חודשי - ינואר 2012

הנה בא לסיומו החודש הראשון של שנת 2012 ואנו ככה חשבנו לעצמנו לאמץ הרגל חדש - בסוף כל חודש להוציא סיכום קטן. אנו מתכננות לכתוב בכמה מילים על הדברים שקרו לנו כאן, במקום תומך הנקה, להזכיר מה פרסמנו (אם בכלל) בבלוג וגם להיזכר במה שקראנו החודש שהיה שווה את הקריאה.

האתר החדש

בתחילת החודש התחדש מראה הבלוג שלנו ונהיה לאתר. אנו - גלית ולידיה - מציעות את שירותנו כמדריכות הנקה וממשיכות לכתוב בבלוג, בעיקר על הנקה, אבל גם נוגעות פה ושם בנושאים קרובים - תזונה, תינוקות, אימהות, הורות. ההתחדשות הזאת גזלה מאיתנו זמן ולקחה את מחשבותינו לכיוונים קצת אחרים לכן גם לא ממש השקענו בבלוג. מבטיחות להשתפר :)

קישורים מעניינים ומחשבות לצידם

להמשך קריאה...

הנקה וגנטיקה - סיכום הרצאה מכנס לה לצ'ה 2010

אחרי הפסקה של כמה שבועות אנו חוזרות וממשיכות עם סדרת הפוסטים המסכמים את התכנים של כנס לה לצ'ה האחרון. בהרצאה שהעבירה ד''ר שרון צברי, PhD, חוקרת של המערכת החיסונית בחלב אם, מדריכת לה לצ'ה ויועצת הנקה מוסמכת IBCLC, היא דיברה על אפיגנטיקה והשפעתה בראשית החיים. אחת השאלות המרכזיות הייתה השאלה האם הנקה יכולה להשפיע על הגנטיקה.

"מבחינת אפיגנטיקה נדבר על שני גורמים שמאוד משפיעים על התבטאות הגנים - תזונה ולחץ. ובסוף נדבר האם באמת הנקה משנה את הגנים. ואני כבר אגלה לכם שהתשובה היא - כן."

  השפעת הסביבה על הגנטיקה

המערכת שמקודדת לנו את הצופן הגנטי יודעת לבטא גנים מסוימים כתלות של תנאי הסביבה או כתלות של הגיל הכרונולוגי. זה נקרא תכנות מוקדם וקיים גם בתחום של התנהגות (למשל, החתמה או imprinting), גם בתכנות הורמונלי, וגם בתכנות חיסוני.

שמו של התכנות המוקדם מבחינת ביטוי הגנים נקרא אפיגנטיקה.

להמשך קריאה...

הנקה גורמת לדיכאון?

לא מזמן ניגשה אלי ידידה בהריון מתקדם ראשון ואמרה שהיא מפחדת להניק כי שמעה שקושי בהתחברות להנקה יכול להביא לדיכאון לאחר לידה. חשבתי בליבי, איזה תירוץ יצירתי... אבל אני בהחלט מבינה אותה. המעבר להורות מפחיד ומלא חששות, ובהנקה יש גם, נוסף לתפקיד ההורי, חרדת ביצוע, עוד אחריות ורגשי אשמה- אולי לא אהיה (אם) מניקה טובה. הנקה לא מוצלחת בהחלט יכולה מאוד לתסכל ולכן חשוב לעשות את זה נכון ולקבל עזרה.

photo by shoothead

לכן רציתי לתת זווית על חשיבות ההנקה לא בהקשר של הזנת התינוק והתפתחותו השכלית והחיסונית, אלא בהקשר שלנו, האימהות, והתנהגות אימהית/ הורית, במיוחד במצבים בהם יש קושי בהיקשרות אל התינוק כגון במצב של דיכאון לאחר לידה או פגות.

במסגרת כנס תזונה מונעת שהתקיים השנה, נוכחתי בהרצאה מרתקת של ד"ר לפסיכולוגיה אילנית גורדון בנושא אוקסיטוצין והמעבר להורות.

להמשך קריאה...

הנקה ונשאות הגנים לסרטן השד והשחלה BRCA1,BRCA2

פוסט אורח מאת שירה קאפח, מתגוררת בישוב אלון גוש אדומים, עובדת סוציאלית ומדריכת הנקה.



באמצע שנות ה – 90 זוהו הגנים לסרטן השד והשחלה. מוטציה בגנים אלו פוגעת ביכולת הגוף להתגונן מפני סרטנים אלו.

כ - 1% מכלל האוכלוסייה נשאיות של אחד משני הגנים. באוכלוסיה האשכנזית המספר גבוה מעט יותר.

10% ממקרי סרטן השד הם תוצאה של סרטן תורשתי. 40% ממקרי סרטן השחלה הינן נשאיות של אחד הגנים.

לנשאיות של הגנים BRCA2, BRCA1 קיים סיכוי של 60-70% לחלות בסרטן השד במהלך חייהן וכן סיכוי של כ – 50% לחלות בסרטן השחלה.

הסיכוי לחלות בסרטן השד לפני גיל 40 גבוה פי 3 אצל נשאיות אחד הגנים ביחס לאוכלוסייה הכללית. כמעט 15% מהנשאיות יחלו עד גיל 40.

להנקה השפעה מגינה שמורידה את הסיכון לחלות. בסרטן השד. ככל שההנקה ארוכה ואינטנסיבית יותר, כך פוחת הסיכוי לחלות.

ההמלצות לנשאיות של הגנים BRCA2, BRCA1 כוללות:

בדיקה ידנית של השדיים וכן הדמיית שדיים ואגן פעמיים בשנה מגיל 25.

כריתה מניעתית של השחלות עד גיל 40 ולאחר סיום הקמת משפחה. (מוריד גם את הסיכון לחלות בסרטן השד בכ – 50%).

שקילת כריתת שדיים מניעתית עם / בלי שחזור – לאחר סיום הקמת משפחה.

טיפול תרופתי מניעתי. עדיין בשלבי מחקר ושנוי במחלוקת.

שקילת הפריה חוץ גופית תוך ברירת עוברים שאינם נשאים של הגן (PGD) על מנת למנוע העברת הגן לדור הבא.

במהלך הריון והנקה קיים סיכוי מוגבר לתוצאה false – positive בהדמיית שד. על כן - אין מבצעים הדמיית שדיים במהלך הריון והנקה. במהלך תקופה זו, מומלץ לנשאיות לעבור בדיקה ידנית לעיתים תכופות יותר אצל רופא מומחה.

מכיוון שקופות החולים והמכונים לבריאות השד אינם מאפשרים בדיקות שד במהלך הריון והנקה מלבד בדיקה ידנית ההמלצה היא חד משמעית: להפסיק הנקה לאחר 6 חודשים על מנת להיבדק. המלצה זו משמעותית יותר ככל שעולה הגיל וככל שעבר זמן רב יותר מהבדיקות המקיפות האחרונות.

חשוב לזכור:

גילוי מוקדם של סרטן מציל חיים

הרשות בידי כל אישה לקבל את החלטותיה. תפקיד אנשי המקצוע לספק את המידע.

הערה:

דף מידע זה מיועד לאנשי המקצוע בתחום ההנקה במטרה להדגיש מצד אחד את חשיבות ההנקה בהורדת הסיכוי לחלות בסרטן ועל כן לעודד הנקה ולא לעודד כריתה מניעתית של השדיים לפני סיום הקמת משפחה. ומצד שני לעורר רגישות לדילמה הקשה בה מצויה אישה שהיא נשאית של גנים אלו.

קיימת אצל אותן נשים נשאיות הגן תחושה כי שדיהן הן "פצצה מתקתקת", קיים חשש רב לא להבדק תקופה ארוכה וישנן התלבטויות ופחדים רבים הקשורים בנושא השד בכלל וההנקה בפרט הדורשים רגישות רבה. עלינו כיועצות הנקה לתת את המידע אך לא ללחוץ לשום כיוון. על האישה לקבל החלטה בעצמה. עלינו לנהוג ברגישות במי שמחליטה להמשיך להניק ולא לטשטש את המלצות הרופאים כשאנחנו תומכות בהחלטה זו שלה וכמו כן, עלינו להיות קשובות ורגישות למי שמעוניינת להפסיק הנקה כדי להבדק ולסייע לה לעשות כן. אל לנו לקחת על עצמנו את האחריות ולהמליץ המלצות חד משמעיות הנוגדות את המלצות הרופאים בנושא!

לא קיים מידע רב בנושא הגנים לסרטן השד והשחלה ולא נמצאו נתונים בכלל הנוגעים לגנים בהקשר של הנקה מלבד אמירות כלליות על התועלת שבהנקה למניעת סרטן – כמו בכלל האוכלוסייה. בנוסף, המידע שקיים מבלבל מעט מכיוון שבכל מחקר שנעשה התוצאות והסטטיסטיקות מעט שונות. המחקרים נעשו רק ב 15 שנה האחרונות וקיים הבדל בין מקומות שונים בעולם.

ניתן לקבל מידע והכוונה באתר ברכה - עמותה לנשים ובני משפחותהן שנשאיות הגנים לסרטן השד והשחלה

ובאתר מרפאת נ"גה - מרפאת נשים בריאות, בסיכון גבוה לסרטן שד ושחלות, המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים


לשאלות נוספות ניתן ליצור קשר עם שירה קאפח במייל shirakapach@walla.co.il

האם בכלל מישהו זקוק ביועצות הנקה?

בערך לפני שבוע נתקעתי בתגובה מאוד שלילית כלפי כל המקצוע של הדרכה ויעוץ הנקה מפיה של אשה מבוגרת שלא חסכה מילים לא נעימות, בלשון המעטה. המסר שלה היה שכל הבנות הצעירות שבזמן אחרון בהמוניהן התחילו להתעסק בנושא של הנקה, פשוט אין להן מה לעשות. מקצוע מיותר, בקיצור. מי בכלל צריך אותו?! כולן מיניקות והיא בזמנה הצליחה בהנקה בלי כל העצות המטופשות הללו, כן, נגמר לה החלב, אז מה.

היא דיברה בחוסר רגישות מוחלטת כלפי הנוכחים בכלל וכלפי בפרט. לא לקחתי את דבריה אישית ועל כך לא הססתי לומר לה ובזה פחות או יותר האירוע הסתיים. אבל ההרגשה הלא נעימה נשארה.

האם באמת כולם מניקים?

אם להתנתק לרגע מהרגשות, לשים בצד את הניסיון האישי ולפנות למסמכים, למשל ל"מסמך רקע בנושא: עידוד הנקה בישראל" [7] מוגש לוועדה לזכויות הילד בשנת 2004, ניתן לראות נתונים הבאים:

• כ-69% מן הנשים בארה"ב החלו להיניק בשנת 2001, ורק כ-33% עדיין היניקו את תינוקן כשהיה בן חצי שנה.
• בשנות ה-90 בארצות סקנדינביה היו שיעורי ההנקה גבוהים – כ-80% מן הנשים היניקו בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הלידה.
• שיעורי ההנקה בישראל בשנת 2000 היו גבוהים מאלה שבארה''ב אבל היו נמוכים מהמספרים הסקנדינביים: 79% מנשים יהודיות ו-89% ערביות התחילו להניק את תינוקן, אך כעבור 3 חדשים המשיכו להניק רק 51% יהודיות ו-68% ערביות ובגיל שישה חודשים הניקו רק 40% ו-50% בהתאמה. הנתונים הללו התקבלו מסקר הלאומי הראשון של משרד הבריאות שפורסם באותה השנה.

שימו לב לשני דברים: ראשון - לא מדובר כאן על הנקה בלעדית, ושני - אירגון הבריאות העולמי ממליץ על הנקה בלעדית עד גיל שישה חודשים לפחות.

האם בכוחו של יעוץ הנקה להביא לשינוי?

הרבה בתי חולים בארץ מעסיקים יועצות הנקה. בין בתי החולים נמצאים בני ציון בחיפה, ליס בתל אביב, מאיר בכפר סבא, אסף הרופה, ביקור חולים בירושלים וכו'. למה להם? אולי הנהלה של בתי חולים לא כל כך מתייחסת לרגשות אלא למספרים ומחקרים.

לכן ,בואו נפנה למחקרים הקשורים לתפקידם של יועצי הנקה בתהליך של שיפור התמונה המצערת של שיעורי הנקה:

• בשנת 1997 במחלקת לטיפול נמרץ בפגים נערך מחקר שבא למדוד יעילות העסקתן של יועצות הנקה מוסמכות (IBCLC). תוצאות המחקר הראו ששיעור פגים המקבלים חלב אם עלה מ-31% לפני הפעלת התכנית ל-45% אחריה [5].
• מחקר השוואתי שנערך בשנת 2001 בשלושת מרכזים רפואיים צבאיים בדרום ארצה''ב מצא שבין נשים שפנו לייעוץ הנקה 91% התחילו להניק בניגוד ל-14% מבין הנשים שלא פנו לייעוץ [3].
• 11,525 נשים שהשתחררו מבית חולים לאחר הלידה ענו על שאלה האם הן מיניקות במסגרת מחקר פילדלפי משנת 2003. בבתי חולים המעסיקות יועצות הנקה IBCLC שיעור נשים מיניקות בעת השחרור היה גבוה פי 2.28 בהשוואה לכמות המיניקות המשתחררות מבתי חולים שלא הציעו שרות דומה. ההפרש בקבוצת נשים הנמצאות תחת השגחה של שירותי רווחה היה גבוה עוד יותר - פי 4.13 נשים הניקו אחרי שקיבלו עזרה מיועצות הנקה מוסמכות [1].
• ניסוי אקראי מבוקר (randomized controlled trial) משנת 2005 מצא שהתערבות של יועצת הנקה מעריכה את תקופת הנקה. סיכוי שאמהות שלא קיבלו ייעוץ מקצועי יפסיקו להניק בהשוואה לנשים שנעזרו ביועצות הנקה גדול ב 90% בגיל 3 חודשים וגדול ב-120% בגיל חצי שנה [4].
• בשנת 2007 נערך מחקר בין 2,132 תינוקות הנמצאים במחלקות טיפול נמרץ בפגים. בבתי חולים התומכים בהנקה בעזרת יועצות הנקה מוסמכות כ-50% מאמהות הניקו כאשר רק 37% מהאמהות הניקו בבתי חולים אחרים [2].

רשימת המחקרים שהוזכרו היא חלקית ונמצאים בה מחקרים שהתפרסמו לאחר שנת 2000 והציגו נתונים כמותיים. התרשמתי שבצורה כזאת המסר יותר מוחשי. ניתן לקבל פרטים נוספים על המחקרים המוצגים באתר PubMed. יש עוד הרבה מחקרים שלא מספקים מספרים מדויקים אלא מסתפקים בפרסום המסקנות - האם נמצאה השפעה חיובית (אכן, כן) על שיעור נשים מיניקות או על הערכת תקופת הנקה כתוצאה מהתערבות יועצות הנקה - בין אם מוסמכות ובין אם לא. אם זה מעניין - תגידו, אני אפרסם אותם בכתבה נפרדת.


מקורות:

1. Castrucci, B., et al. 2006.  A Comparison of Breastfeeding Rates in an Urban
   Birth Cohort Among Women Delivering Infants at Hospitals That Employ and Do Not Employ Lactation Consultants.
2. Castrucci, B., et al. 2007 Availability of lactation counseling services influences breastfeeding among infants admitted to to neonatal intensive care units.
3. Rishel PEN., et al. 2007 Comparison of breastfeeding rates among women delivering infants in military treatment facilities with and without lactation consultants.
4. Bonuck K. et al. 2005 Randomized, controlled trial of a prenatal and postnatal lactation consultant intervention on duration and intensity of breastfeeding up to 12 months.
5. Gonzalez K., et al. 2003 Evaluation of a lactation support service in a children's hospital neonatal intensive care unit.
6. Report of the expert consultation on the optimal duration of exclusive breastfeeding Geneva, Switzerland 2001
7. נעמי מי-עמי ואחרים 2004 מסמך רקע בנושא: עידוד הנקה בישראל

חוקרים: חלב אם יכול לרפא פצעי בגרות

חלב אם הוא המזון המושלם לתינוק, אך יש לו שימושים רבים גם למבוגרים לטיפול ב:

• דלקות עניים
• פצעים בפטמות
• נשיכות נמלים ויתושים
• פצעים בפה
• אף סתום
• דלקות אוזניים
• שיפור המערכת החיסונית
• שריטות וכוויות
• אבעבועות רוח
• קרון
• בעיות ספיגה ממערכת העיכול
• אי ספיקת כליות
• פגמים מולדים של חילוף חומרים
• אחרי ניתוח
• דלקת בקיבה
• שלשול
• מחלות זיהומיות
• ספסיס
• דלקת ריאות
• מחלות כשל חיסוני
• אלרגיות קשות

ועוד
ועכשיו גם פצעי בגרות
וגם על חלב אם כהורג תאי סרטן

אז אם יש לך חלב אם בשפע ובא לך לתרום, אנחנו בעד!
ובכלל איפה בנק חלב אם כשצריך אותו?

מה זה שינה משותפת ואיך היא קשורה להנקה

לפני כמה ימים גלית פתחה אחת מתיבות פנדורה וכתבה על חויתה של השינה המשותפת. ובכן, אנו מתכננות להרחיב על הנושא ולדבר על כללי בטיחות ,אירגון השינה המשותפת, מוצרים נלווים וכו'. אבל קודם כל - על הקשר שבין השינה המשותפת להנקה.

שינה משותפת או לינה משותפת מוגדרת פורמלית כשינת תינוק בקרבה חברתית ו/או פיזית עם אימו או מבוגר אחר אחראי על התינוק. זאת אומרת גם אבות יכולים!

במחקר מ-1999 של הלן בל, בריטניה, נמצא כי % 72 מהתינוקות שינקו מעל גיל חודש ישנו יחד עם האם אם בשינה יחד מכוונת מלכתחילה ואם בשינה יחד בתגובה לבכי התינוק. רק 38% מהתינוקות היונקים לא ישנו יחד. זאת בגלל הקשר המשותף בין הנקה ושינה משותפת והשפעתו האחד על השני: תינוק יכול לצרוך 2/3 מהצריכה הקלורית היומית שלו בלילה. לכן חשוב להניק בלילה והשינה המשותפת מקלה בכך גם על האם וגם על התינוק. בנוסף נמצא ששינה משותפת בכוונה תחילה היא שינה טובה יותר מאשר שינה משותפת בתגובה לבכי התינוק.

השפעות נוספות של שינה משותפת הן:

• ויסות חום גופו וקצב הנשימות של התינוק בהתאם לאם
• פרקי זמן של שינה קלה מתארכים.
  המשמעות לתינוק: פחות סיכוי להיכנס לשינה עמוקה מדי וחוסר יכולת להתעורר ופחות סיכויים למות פתאומי בעריסה (SIDS).
  המשמעות לאם: יותר מודעות למצב התינוק וזמני תגובה קצרים יותר.
• זמן בכי התינוק מתקצר
• משך השינה בלילה מתארך
• הביטחון העצמי של התינוק שלא מרגיש חוסר עונים עולה
• הגברת הנקות
• גדילה מואצת בפגים (47% יותר)
• מעלה את רמת הורמון הפרולקטין השומר על ייצור החלב, המפחית ביוץ ומרווח בין הלידות
• זמן איכות עם התינוק

כמובן שהרשימה הזאת לא מלאה. לכל אמא ותינוקה שישנו או עדיין ישנים יחד בודאי יש עוד מה להוסיף...

חשוב להדגיש כי לפחות חלק מההשפעות של השינה עם התינוק הינם גם לתינוקות לא יונקים.

תמיכה בלידה – תמיכה בהנקה

מסתבר שנוכחות דולה בלידה תורמת גם להנקה.

מחקרים שנערכו עוד בשנות 1991-92 הראו שלנשים נתמכות במהלך הלידה ע''י אנשי מקצוע – דולות – היו אחוזי הצלחה בהנקה גבוהים יותר ומשך הנקה ארוך יותר מנשים שלא קיבלו תמיכה אישית שכזו. תמיכה מקצועית בלידה מורידה סיכונים של התערבויות וע''י כך משפרת את חווית הלידה ומוסיפה לנכונותה של היולדת להשקיע בהנקה.


מקורות:

Counseling the Nursing Mother: A Lactation Consultant's Guide by J.Lauwers,  A.Swisher
Maternal assistance and support in labor Klaus M, 1992
Companionship to modify the clinical birth environment: effects on progress and perceptions of labour, and breastfeeding Hofmeyr GJ, 1991

Social support during childbirth as a catalyst for early breastfeeding initiation for first-time Nigerian mothers Imran O, 2009

KMC שיטת טיפול הקנגרו

נמצא כי ההפרדה בין האם לתינוק יכולה לגרום לשינוי משמעותי ברגישות לפתולוגיה תלוית סטרס.

טיפול קנגרו הוא תנוחה בה מצמידים עור לעור בין האם לתינוקה על חזה האם כאשר רק חיתול מפריד בינהם. מדובר על החודשים הראשונים לחייו של התינוק ולפחות שעתיים ליום כאשר מניחים את התינוק על האם כבר בשעה הראשונה לאחר הלידה.

מחקרים רבים מראים על חשיבות המגע בין עור לעור הן לתינוקות והן להורים, ובמיוחד כחלק מטיפול בתינוקות פגים.

משפט המפתח הוא לא להפריד בין האם לתינוק.

מגע עור לעור מעניק את 4 הצרכים הביולוגים של התינוק: חום, חמצן, תזונה והגנה.

כאשר משווים בין טיפול קנגרו לאינקובאטור נמצא שבהשוואה לאינקובאטור, מגע עור לעור מווסת את טמפרטורת התינוק, הנשימה, קצב הלב, ומשרה הרבה יותר רוגע. ככל שהתינוק קטן יותר במשקל כך הפרמטרים מתייצבים מהר יותר לטובת מגע עור לעור, וזה בניגוד לדעה הרווחת לטובת האינקובאטור!

ההצמדה לחיק האם השפעה מרגיעה על התינוק:

* התינוק בוכה פחות

* קצב לב ריאה סדיר ומיוצב יותר

* מחזור שינה טוב יותר

* חמצון טוב יותר

* פחות הורמוני סטרס - ירידה בגלוקוקורטיקואידים

* טמפרטורת גוף מתייצבת - מחקרים הראו כי הטמפרטורה בחיק האם עולה או יורד במעלה אחת עד שתיים כדי לחמם או לקרר את התינוק לפי הצורך.

* ההנקה קלה יותר כי יש הכרות והתרגלות לריח, מרקם וטעם החלב והשד

* שיפור בקצב העליה במשקל

זהו האמצעי היעיל, החסכוני והזמין היחידי למניעת היפותרמיה לפג ברב המדינות המתפתחות!


בטווח הארוך נמצא:

* התינוק בוכה פחות בגיל 6 חודשים

* שיפור במערכת החיסונית הבאה לידי ביטוי בשיעור נמוך יותר של דלקות חמורות

* יציבות רגשית !


יתרונות תנוחת הקנגרו להורים:

* ירידה ברמת החרדה

* יצירת קשר מהיר יותר עם הילוד

* עליה ברמת הביטחון העצמי למסוגלות הורית


השקפת העולם של שיטת טיפול הקנגרו, תנוחת עור לעור, היא שחיק האם וההנקה הם בית הגידול (ההביטט) של התינוק מחוץ לרחם, וכאשר נוצרים בעיות (בריאותיות, התפתחותיות, או בהנקה) יש לחזור להצמדות לבית הגידול המקורי כנקודת פתיחה להתגברות על הבעיה ופתרונה.


למידע נוסף: http://www.kangaroomothercare.com/