הסיכון לסרטן השחלות מופחת משמעותית על ידי הנקה ממושכת

סרטן השחלות הוא סרטן שקשה לאבחנו ולטפל בו, ורק 1 מתוך 5 גידולים סרטנים נמצא מוקדם.
הסיבה לכך היא שקשה למצא את הגידול בבדיקת האגן ובגלל שהסימפטומים של המחלה, כגון כאב בטני, הרגשת מלאות מהירה וצורך דחוף לשירותים, מתאימים למצבים שכיחים אחרים.
לכן האסטרטגיה המועדפת היא מניעה.

ישנם עדויות לכך שלהנקה יש אפקט מגן על הסיכון לסרטן השחלות.

מחקר בקרה שנערך במשך שנתיים (2006-2008) באוכלוסית נשים בדרום סין בקרב במדגם של 493 מקרי סרטן שחלה לעומת 472 מקרי בקרה שנמצאו בבי"ח בשל סיבות לא קשורות. באמצעות שאלון תקיף ואמין נאסף מידע בקשר למספר חודשי ההנקה ומספר הילדים שהונקו. גיל ממוצע של המשתתפות במחקר היה 59 שנים.

במחקר נמצא קשר הפוך משמעותי ותלוי כמות הן למשך ההנקה והן למספר הילדים שהונקו לבין סרטן השחלות.
נמצא שנשים שהניקו מעל 13 חודשים היו סיכון נמוך ב-63%  לפתח גידול בשחלה מאשר נשים שהניקו פחות מ-7 חודשים.
עוד נמצא שאמהות ל-3 ילדים שהניקו מעל 31 חודשים במצטבר היו בסיכון נמוך ב-91% לסבול מסרטן השחלה מאשר נשים שהניקו פחות מ-10 חודשים.

החוקרים סבורים שההנקה עוזרת למניעת סרטן השחלה בגלל שהיא מעכבת ביוץ. החוקרים מאמינים שככל שיש יותר ביוץ, כך גדל הסיכון למוטציה תאית, היכולה להפעיל את המחלה.

לקריאה נוספת כאן וכאן

למה להניק תאומים?

ככל שמתרבים ההפריות במבחנה, כך גדלה אוכלוסיית התאומים בהדרגה. היום אנו כבר מקום רביעי בעולם ביחס לאוכלוסיה וזה כבר אינו יוצא דופן להיות תאום או אמא לתאומים.
אך לצערי, לפעמים המציאות מקשה וגם עדיין הרבה חושבים, וגם חושבות, שזו טרחה גדולה מדי להניק תאומים/ות. הרבה לא יודעים שיש הרבה סיבות טובות, מעבר ליתרונות ההנקה בכלל (הבריאות, הבריאות), למה כדאי מאוד להניק בייחוד תאומים.

להניק תאומות בפורים זה מצחיק

להמשך קריאה...

הנקה למרחקים ארוכים

כשהתחלתי להניק את תאומותי, חשבתי שכמה שאצליח אצליח. אחר כך שמתי לי יעד עד חצי שנה מלא ואחר כך נראה. 
אחר כך שנה.
אחר כך עד שיכנסו לגן (שנה ותשע)
ואחר כך שנתיים.
בסוף גמלתי אותן בגיל שנתיים וחודשיים.

והאמת - מצד אחד הייתה הקלה, כי כבר לא ידעתי מתי זה יקרה. מצד שני הייתי עצובה. זה היה קשר ישיר ומיוחד שלא יחזור על עצמו, ומידי פעם רציתי לחזור ולנחם אותן תוך כדי חיבוק בין זרועותי בחלב אם.

אני חושבת שתרבות היא עניין  של הקשרים. הרי לא תרגישי בנוח לעבוד במשרד עם בחורה שלובשת בקיני, אבל אותה בחורה לא תפריע לך בחוף הים. כלומר, כשיש שימוש בנושא מחוץ להקשרו אז הוא נראה מוזר/ בוטה/ מודגש. לפעמים ההוצאה מההקשר (קונטקסט) נעשת בדיוק לצורך זה - להבלטה. בלי הדגשה לא מתקיים דיון.

ולכן, בעקבות השער בטיים מגזין, אני רוצה להחזיר את ה"הקשר" ל"שיחת היום" על הנקה למרחקים ארוכים. אני מצטטת את שכבר נכתב באקדמיה לרפואת ההנקה (ABM), שהוא מקור נהדר למידע עדכני ולא פובליצסטי.

להמשך קריאה...

הנקה ירוקה - סיכום הרצאה מתוך כנס לה לצ'ה 2010

ב-24 לנובמבר גלית ואנוכי נוכחנו בכנס השנתי של ליגת לה לצ'ה בישראל. אנו רוצות לחלוק איתכם את התרשמותנו מהכנס ומחלק הנושאים שהועלו בו ממבטנו האישית כאימהות ומדריכות הנקה. החלטנו לפרסם את סיכומי ההרצאות בתור סדרת פוסטים מתויגים ככנס לה לצ'ה כך שתוכלו למצוא אותם בקלות.

image from Mother Nature Loves Breastmilk

אני מתחילה מההרצאה שכותרתה הנקה ירוקה שהועברה ע''י אורלי עמרם, אחות מוסמכת, יועצת הנקה מוסמכת.

הנקה - ירוקה?

הקריטריונים העיקריים לפיהם מודדים "ירקות" של נושא כזה או אחר הם:

• שימור משאבים
• פסולת וזיהום סביבתי
• והשפעה על הבריאות

האם הנקה יכולה להיות קשורה לשימור משאבים?

להמשך קריאה...

הנקה גורמת לדיכאון?

לא מזמן ניגשה אלי ידידה בהריון מתקדם ראשון ואמרה שהיא מפחדת להניק כי שמעה שקושי בהתחברות להנקה יכול להביא לדיכאון לאחר לידה. חשבתי בליבי, איזה תירוץ יצירתי... אבל אני בהחלט מבינה אותה. המעבר להורות מפחיד ומלא חששות, ובהנקה יש גם, נוסף לתפקיד ההורי, חרדת ביצוע, עוד אחריות ורגשי אשמה- אולי לא אהיה (אם) מניקה טובה. הנקה לא מוצלחת בהחלט יכולה מאוד לתסכל ולכן חשוב לעשות את זה נכון ולקבל עזרה.

photo by shoothead

לכן רציתי לתת זווית על חשיבות ההנקה לא בהקשר של הזנת התינוק והתפתחותו השכלית והחיסונית, אלא בהקשר שלנו, האימהות, והתנהגות אימהית/ הורית, במיוחד במצבים בהם יש קושי בהיקשרות אל התינוק כגון במצב של דיכאון לאחר לידה או פגות.

במסגרת כנס תזונה מונעת שהתקיים השנה, נוכחתי בהרצאה מרתקת של ד"ר לפסיכולוגיה אילנית גורדון בנושא אוקסיטוצין והמעבר להורות.

להמשך קריאה...

האם תחליף חלב אם הוא מזון?

איך אתם אוהבים את הקפה שלכם: עם סוכר, סוכרזית או לא ממותק? חזק או חלש? ומה לגבי חלב?

אני שותה את הקפה שלי בלי סוכר בכלל ועם חלב טרי. לדעתי קפה טוב חייב להיות טעים גם ללא המתקה. ואם הוא לא, אז אני לא מוכנה לבזבז את אחת מפעמים בודדות שאני שותה קפה למשהו לא מספיק איכותי. זה אומר שגם חלב חייב להיות ברמה. שום אבקה ושום סויה.

ומה לגבי תינוקכם? מה הוא היה בוחר אילו הייתה לו אפשרות - חלב או אבקה? מזון או תחליף?

אז מה בזמננו ראוי להיקרא מזון?

עיתונאי מייקל פולן הוא המחבר של רבי המכר על הסטורייה ופוליטיקה של תזונה מערבית
(The Botany of Desire, The Omnivore's Dilemma, In Defense of Food). בספר In Defense of Food הוא הגדיר שלושה כללים פשוטים העוזרים לצרכן להבדיל בין מזון אמיתי לחיקוי:

מנעו ממוצרי מזון שהם עשויים מרכיבים ש: לא מוכרים, לא ניתנים לביטוי, כמותם גדולה מחמש, או לחלופין מכילים סירופ תירס עשיר בפרוקטוז (HFCs) אף אחד מהמרכיבים הללו, אפילו האחרון, הוא לא בהכרח מזיק, אלא שכל אלה הם סימנים אמינים למזונות מעובדים עד לנקודה שהם יותר לא מה שהם נועדו להיות. הם עברו את הקו בין מזון למוצרי מזון.

האם פורמולה ראויה להיקרא מזון?

באו נעשה אנליזה קצרה על פי מייקל פולן.

אם הייתי קוראת את רשימת המרכיבים של אחד התחליפים לפני, נגיד, ארבע-חמש שנים, רוב המרכיבים היו לא מוכרים לי כלל. היום, כאשר קריאת סימון מן סוג זה הפכה למלאכה כמעט יומיומית, המילים הללו נהיו כמעט ידידים. כאלה שמכירים אותם בשמם אבל לא אומרים להם "שלום" בבוקר. זאת אומרת, סעיף ראשון מקבל "נכשל".

סעיף שני מקבל "נכשל" גם הוא. עד כמה שאני כבר "מכירה" את רוב המרכיבים, להקריא אותם אני לא מצליחה. אולי אתם?

סעיף שלישי...נו, אולי נספור מכפלות של חמש? בקיצור, נכשל.

אילו כמות המרכיבים הייתה קטנה יותר עדיין חלק מהסוגים של תחליפי חלב אם מכילים סירופ תירס. כמו קורנפלקס. שיתרגלו לטעם, כנראה.

כמובן שאתם לא חייבים להאמין למה שכתבתי, להפך! לכו לארון ותעיינו במידע לצרכן שעל גבי קופסת התחליף (דרך אגב, ידעתם שקופסאות האלה עלולים להכיל ביספנול A?). צרכנות נבונה בנויה על אי אמון בדיוק באותה מידה כמו שהיא בנויה על אימון: תבדקו כל מה שניתן לבדיקה, מה שלא - לכו על אינטואיציה. או על חוש הטעם.

האם פורמולה זה רק חדשות רעות?

כמו שחיינו הם לא שחור לבן, כך גם עולם תחליפי מזון לתינוקות. אי אפשר להתנער מעובדה שישנם תינוקות שלא היו נשארים בחיים ללא התחליף. ועדיין שימוש בפורמולה הוא מופרז ולא אחראי ופרסומה מטעה ומלחיץ. כמו שלא לוקחים תרופות בלי מחלה (לפחות, בתאוריה) כך שימוש בתחליף מזון לתינוקות לא יחליף את המזון בלי סיבה.


אז איך אתם אוהבים את הקפה שלכם?

מה זה שינה משותפת ואיך היא קשורה להנקה

לפני כמה ימים גלית פתחה אחת מתיבות פנדורה וכתבה על חויתה של השינה המשותפת. ובכן, אנו מתכננות להרחיב על הנושא ולדבר על כללי בטיחות ,אירגון השינה המשותפת, מוצרים נלווים וכו'. אבל קודם כל - על הקשר שבין השינה המשותפת להנקה.

שינה משותפת או לינה משותפת מוגדרת פורמלית כשינת תינוק בקרבה חברתית ו/או פיזית עם אימו או מבוגר אחר אחראי על התינוק. זאת אומרת גם אבות יכולים!

במחקר מ-1999 של הלן בל, בריטניה, נמצא כי % 72 מהתינוקות שינקו מעל גיל חודש ישנו יחד עם האם אם בשינה יחד מכוונת מלכתחילה ואם בשינה יחד בתגובה לבכי התינוק. רק 38% מהתינוקות היונקים לא ישנו יחד. זאת בגלל הקשר המשותף בין הנקה ושינה משותפת והשפעתו האחד על השני: תינוק יכול לצרוך 2/3 מהצריכה הקלורית היומית שלו בלילה. לכן חשוב להניק בלילה והשינה המשותפת מקלה בכך גם על האם וגם על התינוק. בנוסף נמצא ששינה משותפת בכוונה תחילה היא שינה טובה יותר מאשר שינה משותפת בתגובה לבכי התינוק.

השפעות נוספות של שינה משותפת הן:

• ויסות חום גופו וקצב הנשימות של התינוק בהתאם לאם
• פרקי זמן של שינה קלה מתארכים.
  המשמעות לתינוק: פחות סיכוי להיכנס לשינה עמוקה מדי וחוסר יכולת להתעורר ופחות סיכויים למות פתאומי בעריסה (SIDS).
  המשמעות לאם: יותר מודעות למצב התינוק וזמני תגובה קצרים יותר.
• זמן בכי התינוק מתקצר
• משך השינה בלילה מתארך
• הביטחון העצמי של התינוק שלא מרגיש חוסר עונים עולה
• הגברת הנקות
• גדילה מואצת בפגים (47% יותר)
• מעלה את רמת הורמון הפרולקטין השומר על ייצור החלב, המפחית ביוץ ומרווח בין הלידות
• זמן איכות עם התינוק

כמובן שהרשימה הזאת לא מלאה. לכל אמא ותינוקה שישנו או עדיין ישנים יחד בודאי יש עוד מה להוסיף...

חשוב להדגיש כי לפחות חלק מההשפעות של השינה עם התינוק הינם גם לתינוקות לא יונקים.

קולוסטרום - למה הוא טוב לתינוקות הרכים?

קולוסטרום הוא חלב אם ראשוני שמתחלף בחלב מעבר אחרי שלושה-ארבעה ימים לאחר הלידה והופך לחלב אם בשל לאחר כשבועיים אחרי הלידה.

במה הוא שונה מחלב אם בשל?

קודם כל הוא יותר מרוכז וסמיך שמאפשר לתינוק לקבל יותר בכמות קטנה של חלב. צריך לזכור שכמויות אוכל גדולות בימים ראשונים מהוות סטרס על מערכת העיכול הלא בשלה ובמיוחד על הכליות. כמות ממוצעת של קולוסטרום ליום היא כ-30 מ''ל כאשר כמות מירבית היא כ-100 מ''ל. וזאת הכמות המספקת לרך הנולד הן לתזונה והן להגנה חיסונית למשך יממה.

בנוסף הוא עשיר יותר בויטמינים מסיסי שומן כמו A, E, D ו-K וגם באבץ ובאנטיאוקסידנטים שמאוד חשובים למערכת החיסונית של התינוק בימיו הראשונים. ריכוז ויטמין A בקולוסטרום הוא פי 2 גבוה יותר מחלב אם בשל וגם יותר גדול מאשר בחלב פרה. ריכוז של ויטמין K (העוזר למנוע דימום) יורד בהדרגה עד שהחיידקים הפרוביוטיים שבמעיי התינוק ייצרו אותו בעצמם בכמות מספקת.

מצד שני הקולוסטרום מכיל פחות שומן וויטמינים מסיסי מים שמקלים על מערכת העיכול.

מלבד אוכל הקולוסטרום  - כמו גם חלב אם בשל - מספק הגנה. הוא מכיל כמות גדולה של נוגדנים שמגנים על הראות, המעיים ואף-אוזן-גרון. החשוב בין הנוגדנים הוא SigA. שניהם, קולוסטרום וחלב אם, מעודדים יצירת SigA ע''י מערכת החיסון של התינוק עצמו. חשוב לציין שנוגדנים לא נמצאים בתרכובות מזון לתינוקות ומיוצרים ע''י גוף האם בלבד.

כמו כן צריכת קולוסטרום תורמת לשיגשוג של החיידקים "הטובים" במעיים של התינוק. וזה גם משפיע על תנועתיות המעיים ועוזר לתינוק להפריש את הצואה הראשונית, המקוניום, וע''י כך מקטין סיכון לצהבת הילוד.



מקורות:
הרצאות של בתיה דויס, IBCLC
מאמר "Colostrum" ב- Science Daily on-line journal