איך להעיר תינוק בזמן ההנקה - סרט הדרכה

גלית התחילה לכתוב על תופעת תינוקות ישנוניים ומה מקורותיה האפשריים. בזמן שהיא מכינה כתבת המשך על דרכים איך להתגבר על הבעיה ולעזור לתינוק להתעורר ולינוק ,אני רוצה להציג בפניכם קטע וידאו שגלית מצאה ביוטיוב.

בוידאו Laine Podell-Camino, מדריכת הנקה ובעלים של A Mother's Haven - חנות לאימהות ותינוקות ומרכז הדרכה להורים בקליפורניה, מתמקדת דווקא בתינוקות שנרדמים במשך ההנקה.




תרגום "סימולטני" של דבריה:

בוידאו הזה אני רוצה להראות לך איך לעזור לתינוק ישנוני להישאר ער בזמן הנקה ולהמשיך לינוק. זו אחת התלונות הנפוצות של אמהות טריות - שתינוקן פשוט לא מצליח להישאר ער בזמן ההנקה.


תינוקות רכים הם בדרך כלל מאד ישנוניים וישנים הרבה. לפניכם כמה שיטות לשמור על ערנות של התינוק.


לאחת השיטות אנו קוראים כנפי תרנגולת - מרימים ידו של התינוק ומשחקים איתה קצת עד שהתינוק חוזר לאכול.


בשיטה נוספת את יכולה לשחק קצת עם לחיים של התינוק. אפשר לנשוף אוויר על התינוק, להרים ולהפעיל את רגלו.


אם תינוק עדיין לא מתעורר והוא בעיטוף הדוק בחיתול בד אז צריך להוריד אותו וגם להפשיט את בגדיו. אם קריר אז אפשר רק לפתוח את רגליות של אוברול ולהוציא את רגליו של התינוק החוצה כדי לצנן אותם קצת.


לפעמים תצטרכי להוריד לתינוק את כל הבגדים עד החיתול ואז אולי לכסותו בשמיכה דקה.


מה שעוד אפשר לעשות זה להרים את התינוק, להגיד לו "אימא אוהבת אותך, תתעורר, הגיע הזמן לאכול", לתת לו נשיקה, טפיחות קטנות בגב. אם זה מעיר אותו אפשר להשכיבו בחזרה להנקה.


טריק נוסף שאנו משתמשים בו הוא לנגב מצח ולחיים של תינוק במטלית לחה ולנשוף אוויר אל פניו. זה טיפה קריר ומאיר את התינוק.


בסופו של דבר מה שאת רוצה זה בעדינות ובאהבה להפריע לו לישון שימשיך לינוק. אז תעשי כנפי תרנגולת, תדגדגי את רגליו וסנטרו.

יש לכם שיטה שלא מופיעה כאן? תתחלקו איתנו!

מה עושים עם תינוק ישנוני בימים הראשונים - חלק א

זה אינו נדיר ואפילו די שכיח למצא אמהות, בימים הראשונים לאחר הלידה,המנסות להעיר את תינוקם הישנוני כדי להאכילו וללא הצלחה מרובה. לרב אני משתדלת להעיר בחיוך חצי מבודח שבבית תינוקן יהיה כל כך עירני שרק ירצו שישן כבר...אבל זה אינו צחוק. האם רוצה וצריכה להניק בתדירות מספקת בימים הראשונים כדי לבסס את יצור החלב וללמוד לבסס הנקה טובה.

תינוקות שאך נולדו ישנים לרב שעות ארוכות יותר ביום ויונקים יותר בלילה. כאשר מעירים את התינוק במהלך היום כל כמה שעות עוזרים לסובב את סדר היממה ולעודד שינה ארוכה יותר במשך הלילה. מומלץ להורים להתעזר בסבלנות כי זה יכול לקחת מספר שבועות עד שהיום והלילה של התינוק מתהפכים.

הסיבות לתינוק ישנוני מגוונות:

• האם קיבלה תרופות במהלך הלידה
• לידה ארוכה וטראומטית
• לידת קיסרי
• תינוק שנולד לפני הזמן ולפיכך לא בשל מערכתית
• ההנקה הראשונה נדחתה
• האם לא זיהתה סימני רעב בזמן
• התינוק נסגר (shut down) עקב הצפה סנסורית, כגון תינוקיה עמוסה
• תינוק עם צהבת
• תינוק היפותרמי
• וכמובן: זהו זמן השינה של התינוק :) ואי אפשר לכוונו לפי לוח זמנים של הנקה

אז מה עושים?
בפוסט הבא - חלק ב.

קופ"ח חולים לאומית עם הטבה גדולה

קורס הכנה ללידה וקורס ליווי התפתחותי להורים לילדים עד גיל שנתיים חינם למבוטחי לאומית!

כל הכבוד! בהחלט יוזמה מבורכת ומאחלת לשאר הקופות להצטרף.

אני רוצה להאמין שבד בבד ינתנו גם שירותים של יעוץ, תמיכה והדרכה בהנקה, שהיום אינם קיימים בקופות ובטיפות החלב, אלא רק ביומיים הראשונים בבית החולים, אם התמזל מזלך ולא ילדת על חג או בשישי -שבת...

כיום יש יותר מודעות להנקה וחשיבותה, הרבה יותר מבעבר, אך יותר ויותר נשים מתקשות בכך בגלל סיבות שונות ומגוונות.
ללדת זה טבעי, להיות הורה זה טבעי, וגם להניק. אבל טבעי זה לא תמיד קל ואפשר להדריך, לתמוך וליעץ במקרה של בעיה.

אז בואו נאחל שבקרוב בקופת החולים ובטיפת החלב הקרובה לסף דלתנו ומענין מה יהו היוזמות הבאות :)


מה בעצם מציעים לנו:

• קורס הכנה ללידה בן 5 מפגשים תמורת 640 ש''ח.
• קורסים ליווי התפתחותי לקבוצות גיל 0-3 ,3-6 ,6-9 ,9-12 ו-12-24 חודשים בן 5 מפגשים כל אחד מהם. כמות משתתפים בקורס היא עד 17 זוגות אם-תינוק (או משפחות במקרה ואבא רוצה להשתתף גם). מחירו של כל קורס - 595 ש''ח נכון להיום.
• שיעור פרטי בן 60 דקות שמתקיים בבית הלקוח.

כל הורה מבוטח לאמית יוכל לקבל קורס אחד חינם. קורסים נוספים ושיער פרטי הינם בתשלום. 

למידע נוסף והרשמה ניתן לפנות לאתר של הפרויקט החדש או בטלפון 077-3344555.

מראה חדש

אנו שמחות להציג בפניכם הפנים החדשות של הבלוג. 

על השינויים העיקריים בקצרה:

• נפתרה בעיה עם השארת תגובות!
• בתפריט העליון הוספנו אופציה ליצירת קשר.
• "על תפחדי להניק" - תמונה של Inocencio Segura - מקורה בגלריית תמונות לשימוש חופשי באתר ProMoM.

איך לישון שינה משותפת עם תינוק - רעיונות ומוצרים

חווית שינה משותפת במיטת הורים יכולה להפוך לסיוט אם המיטה קטנה מידי. אבל גם אם המיטה שלכם היא בגודל חצי בריכה אולימפית חשוב לדאוג שהשינה תהיה בטוחה.

המוצרים הבאים יכולים לעזור לישון במיטה משותפת באופן בטוח או להוות בסיס להמצאת פיתרון משפחתי משלכם (נשמח מאוד אם תספרו לנו על כך)

קן רך (Snuggle Nest)- מיטה קטנטונת מתקפלת מיועדת להנחה בין ההורים. היא מתאימה לתינוקות עד גיל בערך חודשיים כאשר הם מתחילים להתהפך. ניתן לקנות בארץ בחנות מכוונת של בייבי טבע.
כרית-מעקה שניתן לחבר למיטה כך שנמנעת נפילה. לא מצאתי משהו דומה בארץ אבל ברשת ישנם כמה וכמה סוגים. לדוגמה: Snug Tuck Pillow שמופיע בצד שמאל ומתחבר למיטה בעזרת רצועה ו-Humanity Family Sleeper שבא מחובר למשטח מבד עליו שוכבים אם ותינוק.

אלטרנטיבה נוספת לשינה משותפת באותה מיטה היא בעצם מיטה אלטרנטיבית - פוטון או כמה פוטונים על הרצפה בסגנון יפני. ככה גלית ומשפחתה עושים את זה!

שינה משותפת לא חייבת להיות שינה באותה מיטה. שינה באותו חדר היא גם שינה משותפת עם כמעט כל היתרונות של השינה באותה מיטה. תינוק יכול לישון בעריסה או מיטונת נצמדת למיטת הורים ולהנות ממלוא תשומת לב. כזו מיטונת ניתן לקנות בארץ דרך האתר שמשווק אותן. מידותיה הן כעריסה רגילה זאת אומרת שמזרן של עריסה יתאים גם למיטונת והיא תשרת את התינוק עד בערך גיל חודשיים-שלושה.

פרסומים קודמים בסדרה:
מחשבות על שינה משותפת מתוך ניסיון אישי
מה זה שינה משותפת ואיך היא קשורה להנקה
כללי בטיחות לשינה משותפת עם תינוקות

איך מרווה ונענע שיבשו הנקה - לא אגדה בכלל

היו היה, לפני שבועיים, נפגשו באותו בית חולים באותו חדר הנקה שתי נשים אחרי לידה. הן לא הכירו אחת את השנייה אלא שהייתה להן בעיה דומה להפליא: שלושה ימים לאחר לידה והשדיים ריקות.

הראשונה, נקרא לה א', ספרה על מהלך הריון תקין ולידה ללא סיבוכים. היא מעולם לא עשתה ניתוחי החזה ובעיות הורמונליות - לא בסיפור הזה. אבל חלב אין. וקולוסטרום גם איננו. לא הצלחנו לסחוט אפילו טיפה אחת. וכן היא שותה הרבה במיוחד תה...נענע.

השנייה, נגיד ב', ציירה תמונה דומה: הריון ולידה ללא בעיות מיוחדות ,ניתוחים לא היו. כן, גם היא שותה הרבה אבל בלי נענע בתה. מרווה? היא לא שותה תה מרווה אלא רק לועסת עלי מרווה יום יום.

שתיהן קיבלו "מרשם" להגברת ייצור חלב: להניק לעתים קרובות ובזמן ההנקה להחליף שד כל 3-5 דקות. ההנקה נמשכת כל עוד התינוק מוכן לשתף פעילה ולינוק משד ריק. אחרי זה יש להאכיל את התינוק בתחליף או בחלב אם שנתרם (?) - אין להרעיב תינוק שעבד כה קשה. לחזור על התהליך עוד פעם כאשר תינוק יהיה מוכן לינוק שוב. ועוד פעם. ועוד.

בנוסף המלצנו לשתיהן להימנע משתיית תה נענע או מרווה ואכילתם. ולהתחיל לצרוך חִלבה - אבקה מוכנה או זרעים טחונים עדיפים על כדורים. גם ניתן להיעזר בטיפות "רפאל חלב רב" - מיצוי צמחי להגברת חלב אם.

חִלבה וטיפות חלב רב ניתן למצוא בחנויות טבע ובחלק מבתי מרקחת ופארמים ברחבי הארץ.

לשמחתנו כעבור שעתיים א' הצליחה להוציא טיפות ראשונות של קולוסטרום. לעומתה ד' עוד לא הוציאה טיפה אחת.

האם הן יצליחו לשקם הנקה? אני מקווה מאוד.

בזמן הקרוב אני רוצה להרחיב ולכתוב על השפעתם של מרווה ונענע על הנקה ולהביא רשימת צמחים בעלי פעולה דומה.

כללי בטיחות לשינה משותפת עם תינוקות - יש דרך!

שינה משותפת בין תינוק לאימו הוא נושא שנוי במחלוקת בספרות הרפואית. בגלל שהדעות בנושא חלוקות אין המלצה גורפת על שינה משותפת. כדאי לדעת על גורמי הסיכון בהם לא מומלצת שינה משותפת והמלצות איך כן כדאי לישון יחד.


לא מומלץ לישון יחד עם התינוק במקרים הבאים:

• אם שעישנה עוד בתקופת ההיריון
  
• שימוש באלכוהול,סמים או תרופות מטשטשות
  
• מחלה קשה, פיזית ונפשית, של האם או התינוק
  
• חוסר שינה (מתחת ל-4 שעות) של האם
  
• חוסר מודעות לכך שיש תינוק במיטה (למשל אם מביאים את התינוק באמצע הלילה)
  
• שינה על מיטה רכה כגון ספה, כורסה, מיטת מים, או עם כריות
  
• מיטה עם רווחים שתינוק יכול להילכד בהם
  
• תינוק שישן בצמוד לילדים נוספים
  
• השכבת התינוק על הבטן
  
  
  

לשינה משותפת מוצלחת ומהנה מומלץ :

• להשכיב את התינוק על הגב
  
• האם ישנה על הצד של השד היותר מלא, לכיוון התינוק, כאשר היד והרגל הנגדית מכופפים והתינוק ביניהם, וכך אי אפשר להתגלגל על התינוק ובהנקה יקבל יותר.
  
• אם האבא ישן עמוק, עדיף שהתינוק יהיה בצד של האם בלבד
  
• עדיף שהשינה יחד תהיה יזומה ולא בתגובה לבכי גם כי השינה במקרה הראשון יותר טובה, וגם כי חוסר מודעות להימצאותו של תינוק במיטה מסוכנת.
  
• המזרן המומלץ הוא קשה, ללא כריות, שמיכות או בובות רכות יש לדאוג לכך שראש התינוק לא יתכסה בשמיכה ע"י קיפול השמיכה מתחת המזרון.
  
• כדאי במקום שמיכה להשתמש בחרמונית ולדאוג שהתינוק לא ישן בצמוד לקיר.
  
• לא להשאיר תינוק ללא השגחה על מיטת מבוגר
  
• אם מבלים/ מעשנים/ שותים – התינוק בצד ולא על המיטה עצמה
  
• אם התינוק מגובס או חולה, אפשר לישון יחד בחצי שכיבה על כרית הנקה
  
• לא לעשן בחדר שהתינוק ישן בו

מתוך הפרוטוקולים של ABM (האקדמיה להנקה רפואית)

פרסומים קודמים בסדרה:
מחשבות על שינה משותפת מתוך ניסיון אישי
מה זה שינה משותפת ואיך היא קשורה להנקה

חוקרים: חלב אם יכול לרפא פצעי בגרות

חלב אם הוא המזון המושלם לתינוק, אך יש לו שימושים רבים גם למבוגרים לטיפול ב:

• דלקות עניים
• פצעים בפטמות
• נשיכות נמלים ויתושים
• פצעים בפה
• אף סתום
• דלקות אוזניים
• שיפור המערכת החיסונית
• שריטות וכוויות
• אבעבועות רוח
• קרון
• בעיות ספיגה ממערכת העיכול
• אי ספיקת כליות
• פגמים מולדים של חילוף חומרים
• אחרי ניתוח
• דלקת בקיבה
• שלשול
• מחלות זיהומיות
• ספסיס
• דלקת ריאות
• מחלות כשל חיסוני
• אלרגיות קשות

ועוד
ועכשיו גם פצעי בגרות
וגם על חלב אם כהורג תאי סרטן

אז אם יש לך חלב אם בשפע ובא לך לתרום, אנחנו בעד!
ובכלל איפה בנק חלב אם כשצריך אותו?

מה זה שינה משותפת ואיך היא קשורה להנקה

לפני כמה ימים גלית פתחה אחת מתיבות פנדורה וכתבה על חויתה של השינה המשותפת. ובכן, אנו מתכננות להרחיב על הנושא ולדבר על כללי בטיחות ,אירגון השינה המשותפת, מוצרים נלווים וכו'. אבל קודם כל - על הקשר שבין השינה המשותפת להנקה.

שינה משותפת או לינה משותפת מוגדרת פורמלית כשינת תינוק בקרבה חברתית ו/או פיזית עם אימו או מבוגר אחר אחראי על התינוק. זאת אומרת גם אבות יכולים!

במחקר מ-1999 של הלן בל, בריטניה, נמצא כי % 72 מהתינוקות שינקו מעל גיל חודש ישנו יחד עם האם אם בשינה יחד מכוונת מלכתחילה ואם בשינה יחד בתגובה לבכי התינוק. רק 38% מהתינוקות היונקים לא ישנו יחד. זאת בגלל הקשר המשותף בין הנקה ושינה משותפת והשפעתו האחד על השני: תינוק יכול לצרוך 2/3 מהצריכה הקלורית היומית שלו בלילה. לכן חשוב להניק בלילה והשינה המשותפת מקלה בכך גם על האם וגם על התינוק. בנוסף נמצא ששינה משותפת בכוונה תחילה היא שינה טובה יותר מאשר שינה משותפת בתגובה לבכי התינוק.

השפעות נוספות של שינה משותפת הן:

• ויסות חום גופו וקצב הנשימות של התינוק בהתאם לאם
• פרקי זמן של שינה קלה מתארכים.
  המשמעות לתינוק: פחות סיכוי להיכנס לשינה עמוקה מדי וחוסר יכולת להתעורר ופחות סיכויים למות פתאומי בעריסה (SIDS).
  המשמעות לאם: יותר מודעות למצב התינוק וזמני תגובה קצרים יותר.
• זמן בכי התינוק מתקצר
• משך השינה בלילה מתארך
• הביטחון העצמי של התינוק שלא מרגיש חוסר עונים עולה
• הגברת הנקות
• גדילה מואצת בפגים (47% יותר)
• מעלה את רמת הורמון הפרולקטין השומר על ייצור החלב, המפחית ביוץ ומרווח בין הלידות
• זמן איכות עם התינוק

כמובן שהרשימה הזאת לא מלאה. לכל אמא ותינוקה שישנו או עדיין ישנים יחד בודאי יש עוד מה להוסיף...

חשוב להדגיש כי לפחות חלק מההשפעות של השינה עם התינוק הינם גם לתינוקות לא יונקים.

מחשבות על שינה משותפת מתוך ניסיון אישי

הבוקר קמתי כאשר 3 ילדים מרוחים עלי לרוחב בחיבוק ונזכרתי בלילה של מזרונים מוזיקלים...

הסיבות לכך שהורים מוצאים את עצמם ישנים עם תינוקם מגוונות. אם בגלל אילוצי מקום, או רצון להיות קרוב לתינוק ולשמור עליו, אם בגלל שזה נעים או מתוך מחשבה שתינוק אינו צריך לישון לבד.

במשפחתנו אנו ישנים עם הילדים כך ששינה משותפת אינה נושא זר לי, אך אני חייבת לאמר שלא הקדשתי לכך מחשבה לפני שהיו לי ילדים. חשבתי על ההנקה, על העגלה והמנשא, הכנתי את החדר, וכמובן טיטולים (וגם היו רעיונות לנסות להיות אקולוגים) אבל לא חשבתי על שינה משותפת. זה פשוט קרה.

בהתחלה עברתי לישון על מזרון בחדר הילדים כי דאגתי שלא אשמע אותם בלילה, אח"כ בן זוגי הצטרף אלי ולבסוף הוצאנו את מיטת ההורים ואת מיטות התינוקות והתארגנו עם מזרונים לחדר של שינה משותפת להורים וילדים כולל הבן הגדול: בעיקר כי זה יותר קל! יותר קל לקום בלילה להנקה, הכי קל להרגיע, התינוקות שלי פחות בכו והיה לנו זמן איכותי משפחתי לפני השינה.

גם הצלחתי לישון הרבה יותר. ההרגשה היתה שאנו הולכים עם הזרם, במקום לנסות כל הזמן להתנגד לו ולקבוע חוקים וכללים שבזבזו לנו, כהורים וכמשפחה, המון אנרגיה וזמן.

ברגע שמחליטים על שינה משותפת, מדובר באורח חיים וקשה להפוך את הגלגל. משפחות הדוגלות בשינה משותפת אינן רואות בכך הרגל רע שצריך להיגמל ממנו, אלא תהליך שמשתנה עם הזמן. אך בגלל שזה אינו משפיע רק על הדיאדא – הצמד אם ותינוקה- אלא גם על הבעל והזוגיות. חשוב שזו תהיה החלטה משותפת. לכן חשוב לחשוב ולשוחח על האפשרות מראש ולדעת למה נכנסים לזה עם כל היתרונות והחסרונות.

לא פחות חשוב לעשות את זה באופן בטיחותי.

השאלה שהכי נשאלת היא מה קורה עם הקשר המיני בין בני הזוג. לדעתי זה תלוי בקשר בין בני הזוג יותר מהרגלי המיטה שלהם. באופן כללי כשיש ילדים, וביחוד תינוקות, תמיד יותר קשה למצוא את הזמן המתאים, בין אם ישנים איתם או לא, בעיקר בגלל חוסר השינה, העייפות והשגרה. דווקא הצורך ביצירתיות בנושא זה מגוון את "חיי הלילה" ומעשיר... וכמו שנאמר והמבין יבין...


השאלה הבאה היא איך ומתי הסידור הזה יתחיל להשתנות...

לעוד חוויות מנסיון אישי לחצו כאן

איך התערבויות בלידה מתערבות בהנקה

לחווית הלידה השפעות רבות הן על היולדת והן על הרך הנולד. שימוש בתרופות, משככי כאבים והתערבויות נוספות בזמן הצירים והלידה משפיעים על משך ההנקה בכלל ועל הצלחת ההנקה בימים הראשונים אחרי הלידה בפרט. כאן אספנו את "הטיפולים" הנפוצים שמקבלת יולדת בבית חולים וחלק מתופעות המלוות אותם.

להמשך קריאה...

איך לבחור בית חולים ידידותי להנקה

כמה שמדברים על הנקה שמתי לב שיש פער גדול בין הרצוי והאידיאולוגי למצוי בשטח. בארץ אין מחלקת יולדות שקיבלה את תווית בית חולים ידידותי להנקה. הבעיה היא שמצב שאינו תומך הנקה בימים הראשונים לאחר הלידה, ביחוד אם האם חדשה, יכול להביא בחוסר ברירה להאכלה רק בתחליפי חלב אם עם כל המשתמע מכך.

לפי הנסיון הקטן שיש לי בשטח, ועל פי הקרטריונים של ארגון UNICEF של בתי חולים ידידותיים להנקה, רשמתי לפני שאלות שתרצי לשאול את הצוות בסיור במחלקת יולדות לפני הלידה.

להמשך קריאה...

תמיכה בלידה – תמיכה בהנקה

מסתבר שנוכחות דולה בלידה תורמת גם להנקה.

מחקרים שנערכו עוד בשנות 1991-92 הראו שלנשים נתמכות במהלך הלידה ע''י אנשי מקצוע – דולות – היו אחוזי הצלחה בהנקה גבוהים יותר ומשך הנקה ארוך יותר מנשים שלא קיבלו תמיכה אישית שכזו. תמיכה מקצועית בלידה מורידה סיכונים של התערבויות וע''י כך משפרת את חווית הלידה ומוסיפה לנכונותה של היולדת להשקיע בהנקה.


מקורות:

Counseling the Nursing Mother: A Lactation Consultant's Guide by J.Lauwers,  A.Swisher
Maternal assistance and support in labor Klaus M, 1992
Companionship to modify the clinical birth environment: effects on progress and perceptions of labour, and breastfeeding Hofmeyr GJ, 1991

Social support during childbirth as a catalyst for early breastfeeding initiation for first-time Nigerian mothers Imran O, 2009

מתי באמת אסור להניק?

על פי אקדמייה לרפואת הנקה ישנם מקרים בודדים שבהם חל איסור להניק:

• אם אשה נשאית נגיף ה-HIV ומתגוררת באחת הארצות המפותחות שבהם איכות המים ותנאים סניטריים המאפשרים שימוש בטוח בתמ''ל.
• אם אשה נוטלת סמים.
• אם אשה מקבלת תרופות או טיפולים שלא ניתן לשלב אותם עם הנקה כמו כימותרפיה אנטי סרטנית, טיפולים בחומר רדיואקטיבי, אנטימטבוליטים ועוד תרופות מסוימות.
  בחלק מהמקרים ניתן לשמור על הנקה בזמן הטיפול ע''י שאיבת החלב וזריקתו והמשכת ההנקה לאחר סיום הטיפול באישור של רופא מטפל.
• אם אשה חולה בשחפת פעילה ולא מטופלת.
• אם לתינוק יש galactosemia – ליקוי בתהליך הפיכת הגלקטוז לגלוקוז. במקרה זה תינוק חייב לקבל תמ''ל ללא לקטוז.
• אם לאשה נגע הרפס באיזור של הפטמות. במקרה והרפס מופיע רק על שד אחד ניתן להניק משד שני עד להחלמת השד הנגוע.
• אם אשה חולה באבעבועות רוח ועדיין מדבקת.
• אם אשה נשאית HTLV1 (The Human T-lymphotropic virus Type I).

חשוב לציין שכל המקרים חייבים בהתייעצות עם המומחים.

בשנת 2001 אקדמיה אמריקאית לרפואת ילדים חידשה נוהל הנקה בקשר לעישון ושתילי שד מסיליקון. לגבי העישון: לא נמצאו הוכחות לכך שכמויות ניקוטין בחלב אם פוגעות בבריאת התינוקות היונקים יותר מאשר תמ''ל. מה שקשור לסיליקון, מאז וריכוזי סיליקון בחלב פרה ותמ''ל נמצאו יותר גבוהים מאשר בחלב אם, הוא לא מוגדר יותר כסיבה לא להניק.

נושא של תרופות בהנקה בכלל ורשימה של כמה מן המקורות בארץ למידע על תרופות בהנקה (כולל מספרי טלפון ושעות פעילות) בפרט ניתן למצוא במאמר של ליגת לה לצ'ה ישראל.


מקורות:

Protocols - The Academy of Breastfeeding Medicine
AAP Policy - The Transfer of Drugs and Other Chemicals Into Human Milk
LLLI Update: Transfer of Drugs and Chemicals into Human Milk

קולוסטרום - למה הוא טוב לתינוקות הרכים?

קולוסטרום הוא חלב אם ראשוני שמתחלף בחלב מעבר אחרי שלושה-ארבעה ימים לאחר הלידה והופך לחלב אם בשל לאחר כשבועיים אחרי הלידה.

במה הוא שונה מחלב אם בשל?

קודם כל הוא יותר מרוכז וסמיך שמאפשר לתינוק לקבל יותר בכמות קטנה של חלב. צריך לזכור שכמויות אוכל גדולות בימים ראשונים מהוות סטרס על מערכת העיכול הלא בשלה ובמיוחד על הכליות. כמות ממוצעת של קולוסטרום ליום היא כ-30 מ''ל כאשר כמות מירבית היא כ-100 מ''ל. וזאת הכמות המספקת לרך הנולד הן לתזונה והן להגנה חיסונית למשך יממה.

בנוסף הוא עשיר יותר בויטמינים מסיסי שומן כמו A, E, D ו-K וגם באבץ ובאנטיאוקסידנטים שמאוד חשובים למערכת החיסונית של התינוק בימיו הראשונים. ריכוז ויטמין A בקולוסטרום הוא פי 2 גבוה יותר מחלב אם בשל וגם יותר גדול מאשר בחלב פרה. ריכוז של ויטמין K (העוזר למנוע דימום) יורד בהדרגה עד שהחיידקים הפרוביוטיים שבמעיי התינוק ייצרו אותו בעצמם בכמות מספקת.

מצד שני הקולוסטרום מכיל פחות שומן וויטמינים מסיסי מים שמקלים על מערכת העיכול.

מלבד אוכל הקולוסטרום  - כמו גם חלב אם בשל - מספק הגנה. הוא מכיל כמות גדולה של נוגדנים שמגנים על הראות, המעיים ואף-אוזן-גרון. החשוב בין הנוגדנים הוא SigA. שניהם, קולוסטרום וחלב אם, מעודדים יצירת SigA ע''י מערכת החיסון של התינוק עצמו. חשוב לציין שנוגדנים לא נמצאים בתרכובות מזון לתינוקות ומיוצרים ע''י גוף האם בלבד.

כמו כן צריכת קולוסטרום תורמת לשיגשוג של החיידקים "הטובים" במעיים של התינוק. וזה גם משפיע על תנועתיות המעיים ועוזר לתינוק להפריש את הצואה הראשונית, המקוניום, וע''י כך מקטין סיכון לצהבת הילוד.



מקורות:
הרצאות של בתיה דויס, IBCLC
מאמר "Colostrum" ב- Science Daily on-line journal

לידיה: צרו איתי קשר

מלאו את השם, כתובת הדואר האלקטרוני ונושא פניה כדי שאוכל לחזור אליכם בהקדם האפשרי. כמו כן יש להזין את האותיות באנגלית שמופיעות בתוך המלבן הצבעוני כדי שההודעה שלכם לא תסונן כספאם (דואר זבל).

אם נתקלתם בבעיה כלשהי אנא השאירו תגובה כדי שנדע על זה (למטה).

גלית: צרו איתי קשר

מלאו את השם, כתובת הדואר האלקטרוני ונושא פניה כדי שאוכל לחזור אליכם בהקדם האפשרי. כמו כן יש להזין את האותיות באנגלית שמופיעות בתוך המלבן הצבעוני כדי שההודעה שלכם לא תסונן כספאם (דואר זבל).

אם נתקלתם בבעיה כלשהי אנא השאירו תגובה כדי שנדע על זה (למטה).

10 הדברים החשובים לימים הראשונים של ההנקה

1. הכנה ראשונית

שתייה של כ- 3 ליטר ליום ביומיים הראשונים אחרי הלידה, עיסוי של השד לפני הנקה והוצאה ידנית של מעט חלב יכינו את השד להנקה.

2. רמזים לרעב של תינוק

סימנים מוקדמים לרעב הם תזוזה של הראש והידיים, מציצה של השפתיים, ותנועת חיפוש. תינוק בוכה זה סימן אחרון לרעב שאחריו כבר קשה יותר להניק. לכן חשוב לשים לב לאותות הרעב ביום ובלילה.

3. כמות המזון

גודל הקיבה של הרך הנולד הוא כגודל האגרוף שלו זאת אומרת שנפחו בדרך כלל לא יותר מ-10 מ"ל. לכן כמות החלב "הקטנה" בימים הראשונים היא מספיקה לרוב התינוקות. אם התינוק נולד אחרי שבוע 37 ומשקלו מעל 2.5 ק"ג, הנקה בודדת בהחלט יכולה להספיק ב-8 השעות הראשונות לחייו.

4. גירוי שד

התינוק עם פה פעור ומוכן הוא תנאי ראשון להנקה מוצלחת. כדי לעזור לו לפתוח את הפה כדאי לגרות עם השד את הלכי, את העף וגם את השפתיים.

5. תנוחה 

לא משנה באיזו תנוחה תבחרי - עריסה, פוטבול וכו' - וודאי שתינוק צמוד אלייך בטן לבטן, גבו ישר עם תמיכה בכתפיים ובצוואר, סנטרו מופנה קדימה (ולא למטה) ואף התינוק מסתכל אל הפטמה שלך.

6. הצמדה 

שאיבת החלב מהשד מתרחשת בעיקר בזכות תנועות עיסוי על ידי הלסת התחתונה של התינוק. לכן שפה התחתונה כדאי שתהיה כמה שיותר רחוקה מהעטרה כדאי להרשות ללסת לעסות שטח נרחב של השד. ואילו השפה העליונה רק מכסה את הפטמה. כאב עז בפטמה מעיד שהצמדה דורשת תיקון.

7. הגעת החלב 

מציצת השד על יד התינוק והוצאה של חלב מהשד של מגרות את יצור החלב. תחושת המלאות בשד מגיעה בדרך כלל תוך יומיים-שלושה אחרי הלידה.כדי לא להגיע למצב של גודש ודלקת בשד מומלץ להניק בתכיפות מרובה. במידה ואין הנקה מרובה מסיבות שונות, יש לשחרר חלב ידנית או בעזרת משאבת חלב. מה שחשוב הוא "להזיז" את החלב מהשד.

8.הנקה וזמן

הנקה טובה לא מתנהלת עם שעון. בתנאים אידיאלים תינוק משחרר את השד לבד כשהוא נינוח. אך אם יש הרגשה שתינוק יונק מאט מדי או מבלה זמן רב מדי על השד יש לפנות ליעוץ הנקה.

9. קשר רגשי 

רוגע וביטחון חשובים מאוד להצלחת ההנקה. חשוב להחזיק את התינוק ביידים ועל הגוף, ליצור עימו קשר עין, לדבר אליו ולחבק אותו. מומלץ להתחיל הנקה במגע עור לעור כחלק מהקשר הרגשי והפיזי בין הצמד, אמא ותינוק, להנקה מספקת ומוצלחת.

10. תוכנית הנקה מינימלית

• לאחר השחרור מבי"ח, יש להניק את התינוק לפחות 8 פעמים ביממה (זאת אומרת - גם בלילה!).
• הערכה ראשונית של כמות המזון הנכנס: 4-6 חיתולים רטובים, 1-3 חיתולים עם צואה, צבע צואה שהופך משחור לחרדל.
• בקרה על המשקל: עליה במשקל התינוק של כ-30 גרם ליום, כ-150 גרם לשבוע לפחות וחזרה למשקל הלידה בתוך שבועיים. שימי לב - הערכים הללו הם שונים בין תינוקות יונקים לתינוקות הניזונים על ידי תחליפי חלב אם.

כל אלה מעידים על הנקה מוצלחת. במידה וצצות בעיות, שאלות או חששות נא לפנות ליעוץ הנקה.


(ותודה לליאורה ויונת, אחיות במחלקת ילודים בי"ח מאיר על ההערות וההארות)

KMC שיטת טיפול הקנגרו

נמצא כי ההפרדה בין האם לתינוק יכולה לגרום לשינוי משמעותי ברגישות לפתולוגיה תלוית סטרס.

טיפול קנגרו הוא תנוחה בה מצמידים עור לעור בין האם לתינוקה על חזה האם כאשר רק חיתול מפריד בינהם. מדובר על החודשים הראשונים לחייו של התינוק ולפחות שעתיים ליום כאשר מניחים את התינוק על האם כבר בשעה הראשונה לאחר הלידה.

מחקרים רבים מראים על חשיבות המגע בין עור לעור הן לתינוקות והן להורים, ובמיוחד כחלק מטיפול בתינוקות פגים.

משפט המפתח הוא לא להפריד בין האם לתינוק.

מגע עור לעור מעניק את 4 הצרכים הביולוגים של התינוק: חום, חמצן, תזונה והגנה.

כאשר משווים בין טיפול קנגרו לאינקובאטור נמצא שבהשוואה לאינקובאטור, מגע עור לעור מווסת את טמפרטורת התינוק, הנשימה, קצב הלב, ומשרה הרבה יותר רוגע. ככל שהתינוק קטן יותר במשקל כך הפרמטרים מתייצבים מהר יותר לטובת מגע עור לעור, וזה בניגוד לדעה הרווחת לטובת האינקובאטור!

ההצמדה לחיק האם השפעה מרגיעה על התינוק:

* התינוק בוכה פחות

* קצב לב ריאה סדיר ומיוצב יותר

* מחזור שינה טוב יותר

* חמצון טוב יותר

* פחות הורמוני סטרס - ירידה בגלוקוקורטיקואידים

* טמפרטורת גוף מתייצבת - מחקרים הראו כי הטמפרטורה בחיק האם עולה או יורד במעלה אחת עד שתיים כדי לחמם או לקרר את התינוק לפי הצורך.

* ההנקה קלה יותר כי יש הכרות והתרגלות לריח, מרקם וטעם החלב והשד

* שיפור בקצב העליה במשקל

זהו האמצעי היעיל, החסכוני והזמין היחידי למניעת היפותרמיה לפג ברב המדינות המתפתחות!


בטווח הארוך נמצא:

* התינוק בוכה פחות בגיל 6 חודשים

* שיפור במערכת החיסונית הבאה לידי ביטוי בשיעור נמוך יותר של דלקות חמורות

* יציבות רגשית !


יתרונות תנוחת הקנגרו להורים:

* ירידה ברמת החרדה

* יצירת קשר מהיר יותר עם הילוד

* עליה ברמת הביטחון העצמי למסוגלות הורית


השקפת העולם של שיטת טיפול הקנגרו, תנוחת עור לעור, היא שחיק האם וההנקה הם בית הגידול (ההביטט) של התינוק מחוץ לרחם, וכאשר נוצרים בעיות (בריאותיות, התפתחותיות, או בהנקה) יש לחזור להצמדות לבית הגידול המקורי כנקודת פתיחה להתגברות על הבעיה ופתרונה.


למידע נוסף: http://www.kangaroomothercare.com/

למה הבלוג הזה נולד

במזל טוב גלית ולידיה פותחות בלוג על הנקה!

למה לנו?

אחת הסיבות היא הקורס המדהים ליעוץ הנקה של בתיה דויס שאנו לומדות בו. כחלק מהלימודים עלינו להקים פרויקט שהן יתרום לקידום הנקה בישראל והן יקדם אותנו בלימודינו.

הסיבה אחרת היא כי חווינו חוויות מסעירות בהנקות הפרטיות שלנו, ועל אף כל הקשיים לא רק שהתגברנו ויצאנו מחוזקות ו"אמזונות" אלא החלטנו לעזור לאמהות, ולאמהות לעתיד אחרות באתגרים שניצבים לפניהן, ובכך להפוך את דרך החתחתים לקלה יותר, או לפחות לסלולה.

סיבה נוספת היא שאחת האלטרנטיבות המבטיחות להדרכת הנקה המסורתית, שחוסכת גם זמן וגם כסך, זו - הפצת מידע דרך האינטרנט. וזה הוכח מדעית.


אז מה בתפריט בהמשך:

• נתרגם מאמרים ומחקרים ותיקים וחדשות אחרונות בתחום ההנקה.
• ניתן כלים בסיסיים וטכניקות בהנקה בכלל לאורך הזמן (מתינוק בן יום עד לשלב גמילה) ובהנקת תאומים בפרט.
• ניתן פתרונות אפשריים לבעיות נפוצות.
•  נעסוק באורח חיים ותזונת האם והתינוק.
• נרכז מידע נוסף: לינקים לתמיכה ומידע באינטרנט, קורסים, קבוצות תמיכה ויעוץ הנקה וגם מקומות בארץ איפה ניתן לקבל עזרה ויעוץ.
• נשתף מהאתגרים הפרטיים שלנו.
• נשתף בדעתנו ונבקש את דעתכם באמצעות סקרים שונים או תגובה.
• ועוד...

בתקווה שיהיה מעניין, מעשיר, מהנה ומועיל.